בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יריד הספרים בירושלים | אלטי קרפר, עורכת כהלכה

אלטי קרפר, העורכת הראשית בהוצאת שוקן האמריקאית, תשתתף ביריד הספרים בירושלים. בראיון אתה היא מסבירה מדוע מו"לות היא עדיין עסק עם שליחות ולמה לספרות העברית יש עתיד

תגובות

כשכתבתי אל אלטי קרפר וביקשתי לראיין אותה, היא שלחה לי תשובה חיובית מיד וגם ציינה שזה נהדר שמשרדי "הארץ" (הכתובת שמופיעה בחתימה שלי באי-מייל) שוכנים ברחוב שוקן בתל אביב. קרפר היא העורכת הראשית של הוצאת הספרים האמריקאית שוקן, ובשבוע הבא היא תשתתף ביריד הספרים שיתקיים בירושלים. כיום אין כל קשר עסקי בין ההוצאה של קרפר - שהיא חלק מהוצאת "רנדום האוס", ענקית המו"לות האמריקאית - ובין קבוצת שוקן הישראלית שבבעלותה הוצאת ספרים משלה באותו השם וגם עיתון "הארץ".

אבל את שתי הוצאות הספרים יסד זלמן שוקן (1877-1959) ב-1931, כהוצאה אחת לספרות יהודית בברלין. במשך שבע השנים לפני שהשלטון הנאצי אילץ את ההוצאה להפסיק את פעילותה היא פירסמה 225 כותרים, כולל תרגום של התנ"ך מעברית לגרמנית, תחת פיקוחם של מרטין בובר ופרנץ רוזנצוויג, וספרי שירה בעברית (הן קלאסית והן מודרנית) בתוספת תרגומים לגרמנית. ההוצאה רכשה גם את הזכויות על יצירותיו של פרנץ קפקא.

כשעזב את גרמניה נסע זלמן שוקן לארץ ישראל, וכאן רכש את עיתון "הארץ" והקים הוצאת ספרים; ב-1940 היגר לארצות הברית וכעבור חמש שנים פתח את הוצאת שוקן בניו יורק, הוצאה שעורכיה הראשונים היו הפילוסופית חנה ארנדט וההיסטוריון נחום גלצר. ההוצאה נודעה ברשימה מפוארת של יצירות יהודיות באנגלית, כולל ספריהם של קפקא, אלי ויזל וגרשם שוקן. ב-1987 נמכרה ההוצאה ל"רנדום האוס", שגם היא נרכשה כעבור 11 שנים על ידי התאגיד הגרמני "ברטלסמן".

קרפר תשתתף ביריד בירושלים בתוכנית שמפגישה ומקיימת דיונים בין עורכים בדרגות הביניים מכל העולם. קרפר, בתחילת שנות ה-50 לחייה, מספרת שבכוונתה לנצל את הביקור גם למפגש עם עמיתים מהוצאות לאור ישראליות ועם סופרים ישראלים. היום הוצאת שוקן מפרסמת באנגלית את ספריהם של הישראלים אהרן אפלפלד, אביבה גוטליב-זורנברג והלל הלקין.

איך הפכת למומחית בהיסטוריה של הוצאת שוקן?

"כשהתחלתי לעבוד בהוצאת שוקן ב-1989, רציתי ללמוד הרבה ככל האפשר על ההוצאה", היא מספרת בשיחה טלפונית ממשרדה שבניו יורק. "עדיין היו אנשים בסביבה שידעו את הדברים האלו, אז שאלתי הרבה שאלות. הם שמחו על שניתנה להם ההזדמנות להנחיל את הידע שלהם לדורות הבאים".

לזלמן שוקן היתה תחושה של שליחות תרבותית. הוא האמין שהיהודים זקוקים לספרים שפירסם. האם אתם יכולים לשמר את אותה תחושת שליחות גם בהיותכם מחלקה אחת קטנה בתוך קונגלומרט בינלאומי אדיר?

"בהחלט. אנחנו מפיצים של התרבות היהודית, זאת המשימה שלנו. זה נכון שבמרוצת השנים שוקן ניו יורק הוציאה ספרים מקטגוריות אחרות, לפני שרנדום האוס רכשה אותה. אבל כשסוני מהטה, הבוס שלי (והנשיא של קבוצת אלפרד א. קנופף בתוך רנדום האוס, ששוקן היא חלק ממנה), הטיל עלי את תפקיד ניהול שוקן, דיברנו והסכמנו שההוצאה הזאת צריכה להמשיך ולהוציא רק ספרים העוסקים ביהדות. זאת היתה המשימה ההיסטורית. בחנויות עדיין מוכרים ספרים שלנו מתחומים אחרים, כמו חינוך ונשים. הם נהדרים, ואנחנו ממשיכים לשווק אותם היטב. אבל היום שוקן היא הוצאה המחויבת לנושא היהודי".

אבל גם הוצאות אחרות בתוך הקבוצה מוציאות ספרים שעוסקים ביהדות, אפילו של סופרים ישראלים.

"סוכנים ספרותיים רשאים לחתום עם כל עורך ברנדום האוס, וחברת האב שלנו מאפשרת להוצאות שונות שפועלות בתוכה לשקול את אותם הפרויקטים. זו המדיניות של ברטלסמן. אני מניחה שבסופו של דבר ההכרעה היא של הסופרים והסוכנים, על סמך התרשמותם מההוצאה. לשוקן יצאו מוניטין היסטוריים ושם טוב בתחום העריכה והשיווק".

מה לדעתך את מביאה לתפקיד?

"יהללך זר ולא פיך", היא אומרת בעברית וממשיכה באנגלית, "כל חיי אהבתי ספרים וקריאה. למדתי אנגלית כחוג ראשי בקולג', ואני אוהבת לקרוא ולדבר על ספרים. לא היה דבר אחר שרציתי לעשות. יש לי גם השכלה על-תיכונית בתחום היהדות. ואני יהודיה אורתודוקסית, אז יש לי הידע שמאפשר לי להחתים סופרים ולהוציא ספרים מהתחום היהודי".

אני מתאר לעצמי שאין הרבה נשים אורתודוקסיות בתחום ההוצאה לאור הכללית.

"ישנם אורתודוקסים ספורים, וכמה קונסרווטיבים שומרי מצוות בתפקידי עריכה, אך הם לא רבים".

העובדה שאת שומרת מצוות היוותה אי פעם בעיה?

"לא. מהיום שהתחלתי, אנשים הופתעו מכך, זה ריתק אותם. כשעבדתי בהוצאת ויקינג, המחזאי ארתור מילר והמבקר אירווינג האו, שהוציאו את ספריהם שם, היו מרותקים מכך שהבחורונת הדתייה הזאת עובדת שם. בעיניהם זה היה מדהים שמישהי יכולה להיות אורתודוקסית ולחיות בעולם המודרני בעת ובעונה אחת. גם היום אנשים מופתעים; הבוס שלי, סוני מהטה, מופתע שאני חיה בשני עולמות. למעשה, כשאני צריכה לצאת מוקדם ביום שישי, וסוני חוזר מארוחת הצהריים, הוא אומר בבדיחות הדעת, ?לאן את הולכת?' ואני אומרת, ?אני צריכה ללכת לעבוד את האל השני שבחיי'. אנשים מקשרים את הזרם האורתודוקסי עם חסידות".

מה הופך את סוני מהטה לכל כך מוצלח בעיניך?

"יש בו שילוב של כישרון נהדר לעריכה, חוש לשיווק וחוש לעסקים. זה מאוד יוצא דופן. זה היה נפוץ יותר לפני שנים, אצל מו"לים כמו אלפרד א. קנופף, בנט סרף, מייסד רנדום האוס, ותומאס גינזבורג, מייסד ויקינג. הם היו משכילים והם היו גם אנשי עסקים. סוני הוא מהבודדים שעדיין יש להם את כל זה. חלק מתכונות אלו מולדות, כמו אינסטינקטים ספרותיים טובים, לדוגמה. גם חוש לשיווק הוא מולד. והוא גם לומד מהר". איפה את גרה?

"בלואר איסט סייד במנהטן, שער הכניסה המסורתי לניו יורק. עדיין קיימת באזור קהילה יהודית נחמדה, לא גדולה. אני גרה שם כל חיי. גם ההורים שלי נולדו שם. הסבים שלי ירדו מהספינה והתמקמו שם".

איפה את מתפללת?

"'ישראל הצעיר, מנהטן', סניף האם של תנועת ?ישראל הצעיר'. הנשיא הוא בן דוד שלי. גם אבא שלי היה נשיא התנועה".

מה עמדתך בנוגע לטענה שהתרבות הישראלית והתרבות היהודית בתפוצות מתפצלות?

"אני חושבת שכולנו עם אחד. אפשר לראות זאת בסיפורת שאנחנו מקבלים מישראל. אני חושבת שסיפורת טובה מצליחה לחדור. היא אוניברסלית וייחודית בעת ובעונה אחת".

לפני כמה שנים הרב הקונסרווטיבי וחוקר היהדות ג'ייקוב ניוזנר כתב מאמר דעה שבו התלונן כי ישראל לא מייצאת שום תרבות טובה.

"אני לא חושבת שזה נכון. הסופרים אהרן אפלפלד, מאיר שלו, אורלי קסטל-בלום, יהודית רותם, אתגר קרת, וכמובן, עוז, גרוסמן ויהושע לא נופלים באיכותם מאף סופר טוב אחר בעולם".

אתם מוציאים לאור גם סדרת ספרים שנקראת "מפגשים יהודיים", ביחד עם המו"ל היהודי נקסטבוק. איך זה הולך?

"יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם נקסטבוק. ג'ונתן רוזן הוא עורך הסדרה ואנחנו עושים הכול ביחד. אנשים פונים אליו או אליי, ואחרי שאנחנו מקבלים את כתב היד, ג'ונתן עושה מאקרו-עריכה ואני עושה מיקרו-עריכה".

הספרים זכו להצלחה מבחינת הביקורות, אך רק מעטים גרפו רווחים.

"אחדים מכרו טוב יותר מאחרים, אבל אני מסתכלת על זה בעיקר מהכיוון של עד כמה הביקורות שקיבלו היו טובות. שלושה מהספרים זכו בפרסים: זה קנה המידה שלי".

אולי זה קנה המידה שלך, אבל מה בנוגע לאנשים בתאגיד?

"ככל הידוע לי, הסדרה מוצלחת. הם לא היו מאפשרים לי לפרסם ספרים חדשים בסדרה אם היא לא היתה עומדת בציפיות התאגיד".

אילו כותרים מעניינים יש לכם בקנה?

"באביב הקרוב נוציא במסגרת סדרת ?מפגשים יהודיים' את ספרה של דברה ליפשטדט על משפט אייכמן וספר בנושא גניזת קהיר מאת פיטר קול ועדינה הופמן. בסתיו הבא נוציא ביוגרפיה של בן גוריון מאת שמעון פרס. במסגרת שוקן ונקסטבוק יש התרגשות עצומה סביב הפרויקט הזה. עורך ?הארץ' לשעבר, דוד לנדאו, משתף פעולה עם פרס בעניין. הספר אמור להתפרסם בישראל בעברית בערך באותו הזמן".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו