בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות למוסף ספרים

תגובות

התפניות של אבנרי

בתגובה למכתבו של אורי אבנרי ("הארץ, ספרים", 2.2): לבד מהאפיזודה שאבנרי הזכיר במכתבו לפני שבועיים על כך שמנחם בגין שלל את החשד כי הוא סוכן סובייטי, ואשר מסופרת, אגב, גם בספרי, יש עוד כמה דברים מוזרים.

למשל, ישנו המעשה המוזר בדבר התפנית של 180 מעלות בעמדתו של אבנרי כלפי לוחמי תש"ח, מלחמת העצמאות ומדינת ישראל בתוך שנה - בין ספרו "בשדות פלשת - 1948" לבין ספרו "הצד השני של המטבע". המחקר בישראל על קורות השמאל נעשה תמיד על פי תנאי השמאל ומושגיו. מי שמתעלם מהתפנית הסובייטית ביחסה לישראל באותה שנה, לא יבין את התפנית של אבנרי.

ישנה גם המוזרות של הכיסוי האוהד שהעניק "העולם הזה" להפגנת ההזדהות הסטאליניסטית ברחובות תל אביב בעיצומה של עלילת הרופאים. כולל הקריקטורה (של דוש!) שמציגה את הרוסים בדמות הפטיש הסובייטי העוזב בזעם מלון עלוב המזוהה באמצעות מגן דוד, והכיתוב: "הלקוח תמיד צודק". בספרי מופיעים הדברים המוזרים שמספר אבנרי על מגעיו עם הסוכן סרגיי לוסייב שהפעיל את ישראל בר. וישנה גם התפנית המוזרה ביחסו של אבנרי לאש"ף. לאחר שאנשי רק"ח נפגשו עם אנשי אש"ף ב-1973, החל אבנרי לחפש את הקשר לאש"ף. בעוד מפגשי רק"ח זניחים, חשיבותו של אבנרי בכך שיכול היה לגייס לפרויקט את אנשי השמאל הציוני.

שמעתי מאנשים רציניים שאני מגזים בחשיבות שאני מעניק לאבנרי: אומרים, הוא אולי המציא את תל אביב המודרנית. חשיבותו במעגל הזה בלבד. כפי שכתב על ספרי איל מגד, גם לאבנרי וגם לנשיא המדינה בשנות ה-60 היתה מכונית מסוג סיטרואן די-אס; אבל ברור שאבנרי השפיע על החברה הישראלית ועל עתיד המדינה הרבה יותר מנשיאים ומנהיגים גדולים שישבו סביב שולחן הממשלה.

יש לי הרבה כבוד לאבנרי, למרות השקפותי השונות לחלוטין בכל הקשור למדינה ולעיתונות. אני חושב שאבנרי בולט בהשוואה לדמויות אחרות בנכונות שלו להיפגש עם חוקרים - גם בעלי גישה לעומתית - ולחשוף את עצמו לשאלות רבות, ביניהן גם שאלות לא נוחות. השיחות אתו הוכיחו לי שיש נראטיב מסוים ששוזר את פעילותו לאורך שבעה עשורים, וזה ההבדל העיקרי בין הספר שלי לבין ספרים אחרים שנכתבו על אבנרי, שמציגים את חייו הפוליטיים כמהלך מקוטע, לא מובן, לא מתחבר.

אמנון לורד

ירושלים

הדעות של אבנרי

בתגובה למכתבו של מאיר עילם ("הארץ, ספרים", 2.2). עילם התרשם מדעותיו של אורי אבנרי כנראה בשנים שלאחר שנות ה-50 וה-60. ואני התרשמתי שלאבנרי לא היו דעות כלל. "העולם הזה" עסק בתחקירים ובגילויים של מה שנחשב ל"שחיתות" בשלטון באותן השנים. אלה היו פרסומים נפוצים, ללא כל דעה מדינית-חברתית סדורה ומגובשת. עמדותיו היו "פטריוטיות ביטחוניסטיות" מהסוג הרגיל במקומותינו, עם רמזים של קידה לאישיותו של מנחם בגין. עברו הרבה מים בירקון מאז קריאתו של אבנרי "לעלות על הגולן" עד להתייצבותו האמיצה בפעילות לשלום ולהפסקת הכיבוש וההתעללות בעם הפלסטיני.

אשר לאובססיה של עסקני מפא"י ביחס ל"העולם הזה" - בציונות היה תמיד גרעין חזק של קונספירטיביות וסודיות קיצונית, שאור השמש מסכנן. וגם הימין לוקה בהזיות קונספירטיביות.

סטרול זלמן ליבו

ירושלים

הקרדיט של וינפלד

בתגובה לרשימתו של ארז שוייצר על ספר השירים של צבי עצמון ("הארץ, ספרים", 9.2). הציטוט משירת צ'סלב מילוש, שהובא ברשימה היפה, הוא בתרגומו של דוד וינפלד. לצערנו, עקב תקלה טכנית, נשמט הקרדיט לווינפלד בספר שהוצאנו, ולפיכך גם לא צוין ברשימתו של המבקר. ברגע שהבחנו בטעות, הכנסנו תיקון בכל העותקים.

רפי וייכרט

הוצאת קשב לשירה

ענבי חסד

בתגובה לרשימתה של סמדר שיפמן על "ענבי זעם" של ג'ון סטיינבק ("הארץ, ספרים", 9.2). נראה לי שד"ר סמדר שיפמן החמיצה את עיקר משמעותו של הרומן המופלא הזה, שאותו קראתי לראשונה לפני יותר מחמישים שנה, בתרגומו היפה והחכם של יצחק שנהר.

תמונת הסיום של הספר נשמרה בזיכרוני במיוחד, לפרטיה: חבצלת-השרון (רוז או'-שרון, במקור) יולדת תינוק מת, וכשהיא פוגשת באסם באיש זקן נוטה למות מחמת הרעב, היא נצמדת אליו, חושפת את שדה ומיניקה אותו. לימים למדתי שתמונה זו משחזרת את הסיפור הרומי הקלאסי של וולריוס מקסימוס "חסד רומאי", המספר על אדם שנידון למוות ברעב, שאשתו הניקה אותו כשבאה לבקר אותו בכלאו.

סטיינבק, במתכוון או באקראי, עשה את הסיפור הרומי לחומר מהמציאות שהוא מתאר ברומן מובהק של ריאליזם חברתי. החסד, בבחינת סמל, מופיע בסיומו כמעשה אקסצנטרי, מזעזע, שמבליט בקיצוניות דרמטית את השלכות המשבר הגדול בשנות ה-30 בקליפורניה. אבל לתמונת מציאות זו יש שובל מטאפיסי, אפילו מיתולוגי, שמהווה כשלעצמו סמל ספרותי מדהים לאותה מציאות אכזרית. זה לא הכל, סטיינבק מיקם את תמונת ההנקה באסם, מה שמרמז לתמונת לידתו המיתולוגית של ישו, וזאת בהמשך לרוח הנוצרית המרחפת על פני הרומן כולו.

שיפמן סבורה שמכאן חולשתו של "ענבי זעם", דעתי היא הפוכה. הרומן הריאליסטי מתעלה למשמעויות מטאפיסיות, שמציעות בכוחו של החסד הנוצרי אלטרנטיבה רוחנית לקפיטליזם אנוכי ודורסני, המתואר ביכולת ספרותית רבה מאוד. החסד הנוצרי אכן מתואר בעזרת סמלים, נוצריים ברובם, שיוצרים רובד משמעות נוסף, שצובר כוח רב בסיום רב העוצמה של הרומן, שבעוד הוא מתרחש במציאות הממשית של הבדיה הספרותית, מעלה את הריאליזם של הרומן לגבהים של סמליות אוניברסליות, מטא-היסטורית.

הד"ר ידידיה יצחקי אוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו