בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על משוררים אמריקאים מתים ורשתות חברתיות

תגובות

בפודגוריצה, בירת מונטנגרו, נתקלתי בחנות ספרים שנקראה, באנגלית, "חנות הספרים האחרונה בעולם". היא גם היתה כנראה אחת הקטנות בעולם: כמו סנדלריה באלנבי, עם תריסר ערימות על הרצפה של ספרים בשפה שפעם נקראה סרבו-קרואטית (זיהיתי את "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה" של קארבר וכמה מדריכי מישלן). הבעלים, זקן מצומק ומעונב, שישב על שרפרף מחוץ לכוך שלו ולגם ראקי, היה רגיל לשאלות התיירים - הוא הסביר באנגלית מצוחצחת שהשפעתם של הספרים האלקטרוניים ניכרת גם בארצו הקטנה, והבטיח שלא ירחק היום שפרט לחנות הצנועה שלו לא תישאר אף חנות ספרים במונטנגרו (ואחר כך, כי כבר הוכח שהיקום מתפשט מצער, גם בעולם כולו). קניתי ספר שירה של משורר נפלא שאת שמו הפרטי איני יכול לבטא כהלכה, יוביצה איבנובסקי, בשפה שאיני יכול באמת לקרוא עם מעט הרוסית שלי, והמשכתי למקום אחר שלא הייתי בו מעולם. אני מתרגם כאן שורה שלו לעברית ממקום אחר שמצאתי ברשת, מאנגלית: "איני רואה את הצלב בגלל הערפל. ובגלל שאני רחוק". רק אחר כך גיליתי שהוא בכלל ממדינה אחרת ממדינות הבלקן, מקדוניה. וגם זו הערה על מצבנו: הרי לעזרא פאונד היו מאות אלפי עוקבים בטוויטר. אמילי דיקינסון הייתה יותר טיפוס של פייסבוק. היא הקפידה על הגדרות פרטיות חמורות. וויליאם קרלוס וויליאמס נרשם פעם ללינקדיאן - אבל לא יצא לו מזה כלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו