בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיוקן עצמי בחלום

תגובות

יום ראשון. נולדתי אדם שבור וסדוק, וכך השתתפתי בחום הקיץ או בסתיו קריר בכמה מלחמות כשכיר חרב של שטרות נייר ומטבעות. פגשתי אנשים בבתי הימורים ונפרדתי מאנשים ברחובות אפלים, היתה לי אשה ירוקת עיניים - ועוד אשה שחומת עור רכת שפתיים. עכשיו בזקנתי, כשנגנבה מכסת המזל שלי, שוכן ביתי בשעות הערב לאורך ספסל כחול לפני הפנייה לקופת הכרטיסים של האופרה. מלים לא מובנות עוזבות את פי פירורים פירורים, נושרות על זקני האפור. לפעמים ידי השמאלית מנגבת שאריות מהן על דף לבן, אולי יקראו אותן היוצאים מההיכל והולכים לביתם ויניחו מטבע בידי הימנית.

יום שני. ידי הימנית מנחשת את קו החיים מתעקל עד קו הבריאות לאור הירח הצהוב. ניצוצות זהובים של מטבעות ממלאים את ערוצי קו הגורל, נושרים קלידים, קלידים של מתכת על הספסל מרעידים את מיתרי האוויר ברווח בין מסילות העץ הכחול, צלילי עוגב בצל העוברים על פני.

יום שלישי. על פני קמטים, כל התועלת שהפקתי מעסקי, עפעפי עיני כנפיים לרגע עיוור ושוב רואה. התמכרתי לניחוח בושם מאשה שחורת שיער שהתכופפה אלי. חייכתי בשיני ענבר מודה על המטבע. נקישות נעלי עקב מנומרות מתרחקות, הד לפנסי הרחוב בערפל אדי מכוניות כתום, סחרחורת ברנדי בצעדי עד עץ ירוק עלים, להישען על גזעו המחוספס בשולי המדרכה ליד הכביש. ראשי שוקע ימינה באור רמזור אדום ושמאלה באור רמזור צהוב ושוב ימינה באור רמזור ירוק. על המדרכה לימון וכמה בדלי סיגריות.

יום רביעי. רק הסיגריות נותרו לי מהבל מעשי, מתכלות בעשן שעולה ומרעיד את שמי הלילה הכהים. כוכבים נמסים לארץ לאבק מלוכלך בין מרצפות המדרכה, צעדי חורקים אל הספסל, מרחפים על שרידי הכוכבים,

יום חמישי. כוכבי ניאון מנצנצים בעיני מלים, ספר קטן סביב שלט פרסומת לרגלי גג האופרה. חרקים מעופפים צמודים זה לזה ברמזים של לילה. עטלפים חרישיים מהדהדים בין הצמרות שברי מנגינות אילמות. שפתי חתומות טבק ואלכוהול דונג ניגר לכתפי הרועדות במעילי הישן,

יום שישי. במעילי תווית איכות מחנות בפאריס, בקצה שרוולי קרעים, קרעים וכפתורי ירוקת נחושת. בכיסי ביטנה פרומה. בלילה פלומה של צמר עוטפת את הספסל קן מנוחה, סוליות נעלי שחוקות ושרוכי מתפתלים בלחישה. מי יעז להתקרב אלי בשנת הלילה.

שבת. בלילה אשתי ירוקת העיניים בשמלת משי סגולה מולי על הבימה. אורות פנסים צבעוניים מרצדים, מחיאות כפיים מרעידות את האוויר, צעדי מושכים אותי לעלות על בימת האופרה בתפקיד הראשי בערב יום ראשון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו