בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לרפי קיטרון | פרבלום במקלחת הנשים

סליקים היו חלק בלתי נפרד מהחיים ביישוב היהודי לפני קום המדינה. ספר חדש מתחקה אחר מאגרי הנשק האלה, הפטנטים שפותחו כדי להחזיק אותם והקודים שבגללם חלק מהם לא נחשפו עד היום

תגובות

קירות שמסתובבים בלחיצה, גלגלי שיניים שחושפים חדרים סמויים, חלקי רצפה שהופכים למעלית, תקרות כפולות ואמבולנסים שמובילים נשק - אלה לא פרטים בדיוניים מסרט פעולה משנות השמונים, אלא חלק מההיסטוריה האמיתית של ישראל. בספרו "ארץ ישראל הנסתרת: סיפורם של הסליקים ותולדותיהם" (הוצאת אריאל) סוקר רפי קיטרון את תולדות הסתרת הנשק של היישוב היהודי לפני קום המדינה, ובלא מעט מקרים, מתברר, גם אחריו.

איך זה שרבים מהסליקים לא פורקו גם לאחר קום המדינה?

"בשנים הראשונות, ההגנה המרחבית הצה"לית צלעה וחלק מיישובי הספר סבלו נדרשו להגן על עצמם. לזה מצטרף הלוקאל פטריוטיזם, שהיה קיים עוד בימי ההגנה: לא סמכו על המפקדה, והגישה היתה ש'אם אין אני לי מי לי'. בחלק מהמקרים היה גם מרכיב אידיאולוגי, כמו בקיבוצי מפ"ם. בשנות ה-50 המוקדמות מפ"ם היתה אופוזיציה קיצונית שפחדה ממפא"י, העריצה את סטאלין והאמינה שתפרוץ מלחמת עולם שלישית, שיובילו כוחות הקידמה של ברית המועצות נגד אמריקה, ושמפ"ם תהיה חוד החנית במזרח התיכון. זה הגיע עד כדי מחתרת בתוך שירות הביטחון הכללי, ריגול במשרד החוץ, והכנות, על הנייר לפחות, לתפיסת השלטון או למהפכה, שכללו קניית אספקה ואגירת נשק. יש כאלה שהסתפקו במה שנשאר להם מלפני 48', והיו גם כאלה שליקטו נשק משדות הקרב של 48', 56' ואפילו מ-67'".

האם יש סליקים שלא נחשפו עד היום?

"יש לא מעט כאלה, ונתקלתי בכמה אנשים שעדיין לא משתפים פעולה. ב-2002 גילו במקרה סליק בחצר בית בשדות ים. כששאלו את בעל הבית מדוע לא סיפר, הוא אמר: "אני סליקר, התחייבתי לסודיות, איך אגלה?"

איזו שיטת הסלקה זכורה לך במיוחד?

"אני אוהב את הסליק בקיבוץ גבת, שב-1939-1940 הסתיר מכשיר שידור חזק. הסליק נבנה בחצר של גן ילדים. קטע מרצפת הבטון היה בעצם מעלית, שהופעלה בלחיצה על כפתור נסתר וירדה לעומק של חמישה מטרים אל תחנת הקשר. בקצה השני של הסליק הותקנה מעלית נוספת, מכנית, שפתחה הוסווה בבור ביוב. הכניסה לחדר האלחוט נעשתה דרך בלוק בטון שהוסווה כחלק מקיר המסדרון, והיה אפשר להזיזו רק באמצעות מנגנון סודי, כך שזה היה סליק בתוך סליק. כמה חודשים אחרי שהסליק נבנה, נשלח פרץ רוזנברג, שהיה אלחוטן בהגנה, להצטרף לפרטיזנים של טיטו ביגוסלביה. יום אחד הגיע להדריך אותם מומחה אנגלי, ובלילה, כטוב לבם בסליבוביץ', הוא סיפר שכשהיה בפלשתינה שירת ביחידה שעסקה בחסימת שידורים אסורים, ושיש מכשיר בגבת שאותו הם לא חוסמים. לרוזנברג הזדקפו כל השערות והוא הבין שהבריטים יודעים לפענח את השידורים של ההגנה. בדרך לא דרך הוא הצליח לחזור לישראל ולהתריע".

איך בחרו את מיקום הסליקים?

"לא פעם בחרו במקומות מרתיעים: בתי קברות, בתי כנסת, מכוורות דבורים, מכלאות של פרים, מקלחות נשים ואפילו חדר מתים. בנוסף, ניצלו את העובדה שהבריטים לא חיפשו במאסות - בעיקר אחרי 1943 הם היו מוגבלים, כי הכוחות היו בחזיתות נגד הגרמנים. אבל גם אחרי זה לא השתמשו בכל הכוח, בעיקר אחרי שברמת הכובש, בזמן התנגדות לחיפוש, אדם נהרג וזה עורר רעש אדיר. זה לא שהבריטים בחלו בשיטות קשות. נגד הערבים הם השתמשו באמצעים דרקוניים כמו הפצצת יישובים. עם היהודים פחדו להתעסק כי הסוכנות מינפה את זה לדעת הקהל האמריקאית, וההנחיה היתה לחפש נשק רק כשיש מידע מדויק".

האם גם נשים לקחו חלק בפעילויות ההסלקה?

"נשים בודדות היו סליקריות של ממש. היתה רוזה האדומה, אמו של יצחק רבין, שהיתה אחראית על סליק בחיפה, ומניה שוחט, שבמאורעות תרפ"ט התחפשה לאחות רחמנייה והעבירה נשק לחיפה באמבולנס. אבל נשים בהחלט סייעו בניקוי נשק ובהחבאתו על גופן. היו למשל מקרים שרווקה הגונה הופיעה פתאום עם בטן של הריון. ברמת השרון היה סליק בבנק תחת כיסא המנהל. כשרצו לטפל בנשק צריך היה להסיח את דעת השומר, אז העמידו מולו זוגות מתגפפים. לכן בעיתונים אז דיווחו על פריצות ביישוב היהודי".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו