בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארבעה שירים סנטימנטליים ואחד לא

תגובות

Smoke gets in your eyes

לאהבות שהיו ולא היו לי

העשן בעיניך

הזמר ההוא

כמה שנים חלפו

מאז, את זוכרת?

העשן בעיניך

הזמר ההוא

כמה שנים חלפו

עד שחדר גם לעיני?

המנגינה נתנגנה

עד תם

לא נמצאתי ראוי,

כמה חסרה לי היום.

כשאנחנו שנינו

כמעט תמיד לבדנו

בין זרים בליל סתיו

בוכים עכשיו

אך תמיד בלא דמעה.

כי העשן ההוא

היטיב לנו מאד,

את זוכרת?

והאזן עוד חוזרת

על אותם צלילים.

השעון מתקתק

השעון מתקתק

אך אתה אל תגע

במה שהיה

אז אהבה

מוטב שתפתח

חלון או דלת

זה רק עוד שנה

שעוברת, מאכלת

ואתה מתרוקן

כנחש משיל עור

אל תחזר לאחור

כי דבר לא נותר.

מנגן שוב

מנגן שוב בפסנתר

אחרי שבעים שנה

מה אכפת, מה?

מה שהיה היה.

היד חרושה

קמטי זקנה,

קבל את חייך,

הם היו רק חיים.

טוב לפרט על הפסנתר

כי אין עוד מה לפרט.

הכל קרה לאחר

ואתה אפלו לא זוכר

למי.

שבי על ידי

נתאמן יחדיו

באצבעות רוח

שהרעיד רק הסתו.

נגני עמי לרוח

נגני עמי עכשו

כי מה שהיה אז

היה הכל לשוא.

כדור הביליארד

כדור הביליארד

נורה לכיס הדמעות

אך לא מסגיר דבר

כי כבר מאחר.

לטנגו דרושים שנים

ושלושה לקנאה

האם רק שחקנו אז

משחק אהבה?

חדר המשחקים מעשן

הצליל הישן

פוגע בדפן

שלחן הלבד

ואחד דרוש

תמיד לדרך

לזכר את הבערך

שקראו לו אהבה.

תודה

מן העיתונות

תודה לאזרחי פולין

שאתם שונאים אותנו פחות

מששנאתם בימים ההם

מפעם לפעם בשנים רחוקות.

אבל אני לא שכחתי

ואני לא סלחתי

ואני מבטיח לשנוא אתכם

עד שיכבה הגץ האחרון

בסיגריה האחרונה שלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו