בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לגמרי במקרה" מאת מעוז מוסל | אחרי עשרים שנה

מעוז מוסל מטביע את התקווה הגדולה הצפונה בשמו של הספר "לגמרי במקרה" בתוך ים קלישאות, אנקדוטות מהשירות הצבאי והמון קטעי עלילה ודיאלוגים צפויים

תגובות

לגמרי במקרה

מעוז מוסל. הוצאת ספרית פועלים, 240 עמ', 88 שקלים

נערתו של יואב אריאלי עזבה אותו, אי אז בסוף השירות הצבאי. מאז הוא מסתבך והולך, הולך ומסתבך. הוא נפגש עם הגר לוטן בעת ששימש קצין בבסיס ברמת הגולן והיא שימשה בו קצינת ת"ש, והם התאהבו כמו שאנשים צעירים נוהגים להתאהב, בלהט הורמונלי שוצף. אבל אחרי כמה הרפתקאות צבאיות, כמה בילויים סוערים שבמהלכם גם רקמו תוכניות משותפות, ודווקא בעת שאריאלי חש שצומחות ביניהם הבנה ואינטימיות נדירות, התקרר לפתע יחסה של לוטן כלפיו: כשטילפן לבית הוריה אמרו לו שהיא שוהה בבית דודיה ואחרי זמן קצר, כשנאותה סוף סוף להיפגש איתו, הודיעה לו שיחסיהם הגיעו לקצם. הוא נדהם, אבל תדהמתו היתה כאין וכאפס לעומת העובדה, שכשיום אחד בא לבקר אותה בבית הוריה, פתחה לו אחותה הצעירה, יפעת, את הדלת והודיעה לו שהגר, שהשתחררה בינתיים, יצאה לטיול בדרום אמריקה, טיול שאליו התעתדו לצאת ביחד. לבו נשבר: אחרי שהוא משתחרר הוא יוצא אמנם לטיול בדרום אמריקה בגפו וגם לומד באוניברסיטה, שם הוא מכיר את המתרגלת שלו, ענת, אשה חכמה מאוד, לטענתו, נישא לה, אבל חי אתה חיי הערכה צוננים.

הימים חולפים, לזוג יש שלושה ילדים ויואב עובד בחברה לייבוא. התסבוכת בחייו מתחוללת כשהוא יוצא לנסיעת עסקים באירופה ובדרך ממינכן לוורונה עוצר לרגע במסעדת דרכים כדי להתרענן מעט, שם הוא פוגש את אהובתו משכבר, אותה לא פגש ועמה לא דיבר במשך 20 השנים שחלפו מאז שעזבה אותו ונסעה לדרום אמריקה. הוא נדהם לגלות אותה דווקא שם מכל המקומות שבעולם, וכששניהם מגלים שהם עתידים לעלות על אותה טיסה שיוצאת לישראל למחרת, הם מחליטים לצאת לאכול ארוחת ערב ביחד כדי לעדכן זה את זה בקורותיהם בשנים שחלפו. בעת שהם צועדים בסמטה אפלה בדרך למסעדה, מתנפלים עליהם שודדים, שלא רק לוקחים מהם את כספם, אלא גם רוצחים את הגר. יואב נותר מוכה וחבול בסמטה, מצליח איכשהו להזעיק עזרה, אבל הגר היא כבר גוויה דוממת.

כשיואב חוזר לישראל, הוא נאלץ להתמודד עם אשתו ולהסביר לה מה עשה בסמטה חשוכה בדרך למסעדה בעיר אירופית זרה ביחד עם הגר, שאת שמה כבר שמעה בעבר, וגם עם המשטרה, שרוצה לדעת מה בדיוק קרה שם. אבל מה שהכי מטריד אותו היא העובדה שבני, בעלה של הגר שאותו הוא פוגש בלווייה, היה משוכנע שאשתו נמצאת בסדנת ויפסאנה בת עשרה ימים בערבה ובשום אופן לא תיאר לעצמו שהיא משוטטת בסמטאות ורונה עם מי שהיה חברה האהוב והנערץ. ארז בן-דוד, חברו של יואב מהשירות הצבאי, אישיות כריזמטית הגם שנטולת מעצורים ועורך דין מצליח בהווה, מעלה את ההשערה שהגר היא סוכנת של שירותי הביטחון ומשום כך יצאה לאירופה במסווה של סדנת ויפסאנה. אבל הבוס שלה ממשרד המשפטים, יחיאל גלזר, צוחק לרעיון הזה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כשהוא שומע אותו והשניים נאלצים לנטוש אותו.

מה עשתה הגר לוטן שכטר בדרך לוורונה ומי האדם שרצח אותה ולמה, הן השאלות שמניעות את עלילת הספר הזה שבסופו, לאחר שהכל מתברר, מתערבבים כמה ז'אנרים: מתח, אקשן, מעט פסיכולוגיה, המון נאומים ומעט מדי אהבה.

הבחירה בשמו של הספר היא דוגמה מעניינת לבחירה בעייתית של שם נהדר. בשיר "פלוגה בקו" של מאיר אריאל מבקש הדובר לפגוש את אהובתו לאחר שכבר ישכח אותה כליל: "אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה/ אחרי שכבר אשכח אותה כליל./ אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה - ילדה קטנה אהבתי בגליל". זהו שיר על געגועים שגדולים מכל מציאות, ודומה שהפנטסיה שהגעגוע הזה מצמיח בלבותיהם של רבים יכולה לפרנס הררי רגשות; ובעיקר, היא יוצרת בלב הקוראים ציפייה לספר אהבה שאין כמותו. הבעיה היא ש"לגמרי במקרה" אינו כלל וכלל הספר הזה, אלא ספר ביכורים בינוני למדי מבחינת ביצועיו הספרותיים. מעוז מוסל לקח על עצמו משימה גדולה והכתיר אותה בכותרת שאינה כפי מידותיה. כתוצאה מכך, הוא מטביע את התקווה הגדולה הצפונה בשמו של הספר בתוך ים קלישאות, אנקדוטות מהשירות הצבאי והמון קטעי עלילה ודיאלוגים צפויים למדי. ייתכן שבחירה בשם אחר היתה מאפשרת להביט בספר הזה בעין יותר סלחנית, כראוי לאופן שבו בוחנים יצירת ביכורים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו