בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות ליגיל לוי: יום פקודה

מה הם יחסי הכוח בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בישראל, איך השתנה ההרכב החברתי של הצבא ומהן השלכותיו על פעילותו? ספר חדש בוחן שאלות הנוגעות למידת הפיקוח על צה"ל

תגובות

בשנים האחרונות מתחזק הוויכוח הציבורי על מעמדו של צה"ל. האם הוא אכן "צבא שיש לו מדינה", או שמא הוא צבא המרוסן על ידי ארגוני זכויות אדם, פוליטיקאים והורים שכולים? "מי שולט על הצבא? בין פיקוח על הצבא לשליטה בצבאיות" , ספרו החדש של יגיל לוי (הוצאת מאגנס), חודר לעומק הדיון הזה. הפרופ' לוי, מהמחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, מסביר איך מאז קום המדינה התחזק הפיקוח על הצבא ונחלש הפיקוח על החשיבה הצבאית, מציג את השינוי בהרכב החברתי של חיילי צה"ל ואת השלכותיו ומתאר את ההשפעה של שיח השכול, הארגונים ההומניטריים ותהליך הגלובליזציה על הצבא.

בספר אתה מדבר על "הייררכיית המוות" למה אתה מתכוון?

"הרגישות החברתית לנפגעים שגוברת משנות ה-90 הביאה את המדינה לעצב את ?הייררכיית המוות': מידת הסיכון שהמדינה חושפת אליה קבוצות שונות. לפי ההייררכיה הזאת, החיילים ראויים להגנה יותר מהאזרחים. ברומה של ההייררכיה עומדים יוצאי המעמד הבינוני החילוני ובתחתיתה אזרחי האויב. ההייררכיה הזאת מושפעת משיח השכול: המדינה מצמצמת את הסיכון של הקבוצות המבוססות, שהציגו שיח שכול ביקורתי, ומסכנת יותר את אלה המקבלים את סיכונם ללא התנגדות, כמו תושבי הפריפריה".

אתה נע לאורך הספר בין הטענה שצה"ל זוכה לעוצמת יתר והחשיבה הצבאית היא הקובעת את החשיבה המדינית בישראל לבין הטענה שהצבא נמצא "בכפיפות יתר" לדרג האזרחי. איך מתבטאת השניות הזאת?

"חופש הפעולה של הממשלה התרחב לעצם ההפעלה של כוח צבאי, אבל אופן ההפעלה נעשה מבוקר יותר. מלחמת לבנון השנייה ממחישה זאת: התקשורת ביקרה כל כשל מבצעי, הציבור פיטר את הרמטכ"ל והורים ביצעו תחקירים מבצעיים. זוהי ?כפיפות היתר'. עם זאת, הממשלה החליטה על יציאה למלחמה לאחר דיון קצר ובלי שהצבא התאמץ לשכנעה, והיא החליטה מתי לנצור את האש. לאחר המלחמה, השיח הפוליטי קיבל את צדקת המלחמה כנקודת מוצא והתמקד בכשלי הביצוע. זוהי עליונות החשיבה הצבאית".

הרכבו החברתי של צה"ל השתנה, והנוכחות של המעמד הבינוני-חילוני-עירוני נחלשת. איך זה משפיע על מרחב הפעולה של הצבא?

"מאז שנות ה-80 צמחה מסה קריטית של בני המעמד הבינוני שיצאה מתוך משורות הצבא וביקשה להגביל את השימוש בכוח. להתארגנויות של אנשי מילואים, ובמרכזן ?שלום עכשיו', נוספה מחאה של הורים שכולים, ארגונים כמו ?ארבע אמהות', דפוסים של סרבנות ועוד. ככל שהמסה הזאת מידלדלת, והשורות מתחזקות בחיילים מקבוצות חדורות מוטיווציה צבאית כמו חובשי כיפות ותושבי פריפריה, נחלשת היכולת לצמיחת מחאה, וחופש הפעולה של הצבא גדל".

האם פיקוח ציבורי על צה"ל בדמות ארגונים הומניטריים מביא לכרסום בכוחו?

"ממש לא. הפיקוח של הארגונים מגביל את חופש הפעולה המבצעי של הצבא, שלא יכול להפעיל ?נוהל שכן' או לבצע סיכולים ממוקדים באותה מידה של עצמאות כמו בעבר. עם זאת, זה לא מפריע לדרג הפוליטי להמשיך לקיים את השליטה בשטחים. באופן פרדוקסלי, מיתון וריסון של פעולת הצבא על ידי הכפפתו לכללים שהארגונים מסייעים לגבש מלבישים את פעולתו בלבוש אנושי וחוקי יותר, ובכך מפחיתים לחץ של ארגונים בינלאומיים וממתנים את הפוטנציאל להתנגדות מצד האוכלוסיה הפלסטינית".

אתה צופה בספר "שיום אחד עוד ידווחו בחדשות ש'מעצר המבוקש מרמאללה נעשה בחסות סלקום'". עד כמה קרוב היום הזה ומה הסכנה בכך?

"כשהצגתי זאת בפורום שנכח בו קצין אירופאי בכיר, הוא אמר שזה כבר הולך ומתממש. כבר עתה מתגאה הצבא בכך שהוא מפריט משימות או מאמץ דפוסי התנהלות של חברות עסקיות. זה בלתי אפשרי לקיים לאורך זמן ארגון שגם תובע הקרבת חיים בלתי מסויגת אך גם מכפיף את התנהלותו הארגונית להתניות דמויות-שוק - אלא אם הוא משלם תמורת ההקרבה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו