בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לזהר פרידמן | מישהי לרוץ איתה

התחקיר לרומן החדש שלה, שעלילתו מתרחשת על רקע הכנות למרתון, גילה לזהר פרידמן איזו דרך ארוכה עבר הספורט הזה, שעד לא מזמן היה כמעט סגור בפני נשים, ועד כמה חשוב בו הכוח המנטלי. היא לא מרגישה שהרוקי מורקמי נושף בעורפה

תגובות

הדבר היחיד שמעניין את גיבורת "מרתון", הרומן הראשון של זהר פרידמן, שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוא ריצה, והעובדה שנולדה בעיירה קטנה ונידחת אינה מונעת ממנה לחלום בגדול: היא רוצה להשתתף במרתון של בוסטון. נסיבות חייה מאלצות אותה לפתח שיטת אימון לא שגרתית, שבה לתנאים הפיסיים יש פחות ופחות חשיבות. אלא שככל ששיטת האימון מתפתחת, כך גדלים החלומות ומתעצמת התשוקה האובססיבית וחסרת הפשרות להשגת שלמות ונצח. הרומן של פרידמן, שכתבה בעבר שירה וסיפורים קצרים, הוא מותחן רוחני שעוקב בדקדקנות אחרי המהלך הנפשי של הגיבורה ואחר השלכותיו. פרידמן עצמה, מתברר במפתיע, מעולם לא רצה.

מאין הגיע הרעיון לספר?

"זה התחיל מסיפור קצר שכתבתי פעם ונגנז. היתה שם דמות משנית, גברית, שקראתי לה ?הרץ למרחקים ארוכים' ודמיינתי אותה כמו פסל של אדם שיושב ומהרהר. הדמות התחילה לעניין אותי ושאלתי את עצמי מדוע היא כפי שהיא, מה עובר עליה, ומתוך המחשבות האלה היא התפתחה לדמות ראשית וגם נשית".

למה הפכת אותה לאשה?

"יש לכך שתי סיבות. ראשית, ככותבת, חיפשתי את נקודת החיבור לדמות. שנית, לספרים שקראתי בילדותי היו תמיד גיבורים גברים. כשהתחלתי לכתוב בעצמי, בעיקר שירה וסיפורים קצרים, גיליתי שקשה לי לחשוב על דוגמאות לסיפור עם גיבורה ראשית שמייצגת רעיון כללי כלשהו. בזמן שעבר, חשבתי שזה יהיה נכון להפוך את הדמות הזאת לאשה כי נראה לי נכון וטבעי שאשה תייצג את הניגוד הרעיוני שעומד בבסיס הספר. ייתכן ש'הזקן והים', למשל, היה יכול להיות ?הזקנה והים', אבל לא נראה לי שזה היה טבעי לעלילה שלו, שהגיבור יהיה אשה. במקרה של הספר שלי, זה נראה לי טבעי שזו תהיה גיבורה. אגב, נשים ניהלו מאבק מאוד ארוך כדי להתקבל לתחרויות ריצה. במרתון של בוסטון ובמרתון האולימפי הן התחילו לרוץ רק ב-1984! כשמסתכלים על שיאי הגברים והנשים בריצת מרתון, יש היום הפרש של כעשר דקות ביניהם, אמנם זה לא מעט במונחים של ריצה, אבל כשמביאים בחשבון את ההתחלה המאוחרת של הנשים ואת המהירות שבה צימצמו את הפער, זה מעורר תקווה. מכיוון שהיכולת המנטלית של האצנים מאוד חשובה, יש סיכוי שעוד תהיה אשה שתעקוף את הגברים".

איך הניגוד הרעיוני מתבטא בעלילה?

"אפשר לומר שדנה אטלנטי, הגיבורה, מרגישה שמוצאה חוסם אותה, כמו קיר, ומפריע לה להגשים את עצמה ולהיות מי שהיא רוצה להיות. בשלב מסוים היא מגיעה למצב שהיא מצד אחד נסגרת ומתייאשת, אבל בד בבד היא מגלה את החשיבות של הכוח המנטלי שלה - דבר שיש לו חשיבות מאוד גדולה גם בריצת מרתון. הכוח המנטלי חשוב בה כמעט כמו האימונים הפיסיים. אחרי שהיא מגלה את הכוח הזה שיש בתוכה, ושבעזרתו היא מתכוונת לא לוותר על החלום שלה, היא לוקחת אותו שלב נוסף הלאה ומתחילה להתמסר לשכלול הזה של מה שהיא חושבת שיכול להיות הניצחון, או הדרך הקרובה ביותר לשלמות, עד שבנקודה מסוימת אותם כוחות שחילצו אותה מהמחסום הראשוני מתחילים לפעול לכיוון ההפוך".

באיזה מובן הספר הוא "מותחן רוחני"?

"במובן זה שיש בו מתח רעיוני בין שני קצוות, שאפשר לתאר אותם כתכנון מול ביצוע, או תיאוריה מול פרקטיקה, הרהור מול פעולה. בין הניגודים הללו מתחולל מאבק, שמניע את העלילה ומשפיע על הגיבורה שמוצאת את עצמה נקרעת ביניהם. המאבק הזה יוצר לאורך הספר סוג מסוים של מתח וציפייה לפתרון".

קראת את ספרו של הרוקי מורקמי על ריצה?

"כן, אהבתי אותו. זה הפתיע אותי שהוא רץ. חשבתי שמעניין לקרוא מישהו שהוא גם סופר וגם אצן, ובעיני הספר שלו יכול לעניין גם אנשים שלא רצים, משום שדברים שעולים מתוך הריצה והמחשבות עליה נוגעים לחיים בכלל, ואגב, גם לכתיבה. למשל, כשמורקמי כותב שהאצן מרגיש שאי אפשר להפסיק לרוץ, אני חושבת שבאותה מידה אנשים מסוימים מרגישים שאי אפשר להפסיק להתבונן".



תצלום: דניאל בלליטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו