בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פותחים ספר: רחוב קטלין | מגדה סאבו

"רחוב קטלין" (מהונגרית: דוד טרבאי, כתר) של המשוררת והסופרת ההונגרייה מגדה סאבו יצא לאור ב-1969. הוא מגולל את סיפורן של שלוש משפחות החיות בצמידות ברחוב קטלין בבודפשט, שעולמן האידילי בשנות ה-30 נחרב ומתפרק לגורמים במלחמת העולם השנייה

תגובות

ההזדקנות אינה כפי שהסופרים מתארים אותה, וגם לא כפי שהיא מוגדרת במדע הרפואה.

גם הספרים וגם הרופאים לא הכינו את דיירי רחוב קטלין לאופן שבו תאיר ההזדקנות את המסדרון האפל, הכמעט בלתי מורגש, שבו חלפו-עברו עליהם העשורים הראשונים לחייהם, את האופן שבו תארגן ההזדקנות את זיכרונותיהם ואת חרדותיהם או תשנה את כושר שיפוטם, את סולם הערכים שלהם. הם הבינו שהיא תביא עמה שינויים ביולוגיים מסוימים; הם הבינו שגופם יתחיל במלאכת הפירוק וישלים אותה בדייקנות ובשקידה, ממש כשם שהכין אותם לדרך הארוכה המצפה להם מאז ההפריה. הם השלימו עם השינויים שיתרחשו במראיהם החיצוני ועם ההידרדרות בתפקוד חושיהם, וידעו כי בד בבד עם התמורות הגופניות יתחוללו שינויים בטעמם, בהרגליהם ובצורכי היומיום שלהם. אפשר שיהיו רעבתנים יותר או דווקא חסרי תיאבון, חששנים או רגשנים. כל אותם דברים שבנעוריהם נראו להם מובנים מאליהם, כמו עצם החיים, כמו השינה או העיכול, עלולים עתה להיות מוטלים בספק. איש לא הזהיר אותם שאובדן הנעורים מפחיד לאו דווקא משום שהוא עתיד לגזול מהם דבר זה או אחר, אלא משום שהוא עתיד להעניק להם משהו חדש: לא תבונה, לא שמחה, לא פיכחון ולא שלווה, אלא רק הידיעה כי השלם מתפרק לגורמים.

לפתע הם נוכחים לדעת כי הזקנה פוררה את העבר, שבנעוריהם ובצעירותם חשו אותו כישות שלמה ומגובשת. עתה היתה כל הווייתם מגולמת בשלם, אבל בצורה אחרת: המרחב התרסק למקומות מוגדרים, הזמן לנקודות ציון מוגדרות, האירועים לאפיזודות; דיירי רחוב קטלין הבינו, בסופו של דבר, שמכל רכיבי חייהם נודעת משמעות רק למקומות ספורים, לנקודות זמן אחדות ולאפיזודות בודדות. כל היתר הם כחומר מילוי לקיומם השברירי, כנסורת העץ שנועדה לשמור על החפצים שבתיבת הנסיעות מפני טלטולי הדרך הארוכה.

הם ידעו שההבדל בין החיים לבין המתים אינו מהותי, וכי במהלך חייו של אדם ניתנה לו הזכות להתוודע רק לאדם אחד שאת שמו יוכל לזעוק ברגע מותו.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו