בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה ספרים בקצרה: בית חמשת החושים, אחרי טהרן, חיי החדשים וכל הדרכים מובילות הביתה

תגובות

בית חמשת החושים

נאדים אסלאם. מאנגלית: תלמה אדמון. מטר, 374 עמודים, 89 שקלים

מרקוס קולדוול, אנגלי שהתאסלם כדי לשאת לפני שנים רבות את קטרינה אשתו, הוא המארח בבית חמש החושים, שנבנה על פי מסורות ארכיטקטוניות שאין להן מקום באפגניסטאן המודרנית. הטרגדיה שורה בכל: קטרינה נסקלה למוות על ידי אנשי הטאליבן באשמת ניאוף, משום שאת טקס הנישואים שלה ניהלה אשה, ידו של קולדוול נקטעה אחרי שנאשם בגניבה, זאמין בתם נרצחה ובנה נעלם. קולדוול מארח את לארה, שהגיעה כדי להתחקות על עקבותיו של אחיה, בנדיקט פטרוביץ', חייל בצבא הסובייטי שעקבותיו נעלמו במהלך הפלישה הסובייטית לאפגניסטאן, ואת דיוויד, סוחר ומרגל לעת מצוא, שהתאהב בזאמין ומנסה למצוא את בנה, שנולד כתוצאה ממעשי אונס שעשה בה פטרוביץ'. נאדים אסלאם מנסה לשרטט את גורלה של אפגניסטאן באמצעות הדמויות, ולספר לקוראיו על הזוועות המגוונות שהיו מנת חלקה של הארץ הזאת, בעיקר מטעמם של אזרחיה. על אף שהוא עושה זאת באמצעים עלילתיים, הוא מצביע על כמה אשמים: על המעצמות, על החוקים האכזריים של האיסלאם ועל אזרחי אפגניסטאן, שנדמה שהקיצוניות רקומה בהווייתם.

אחרי טהרן, חיי החדשים

מרינה נעמת. מאנגלית: שרה ריפין. דביר, 253 עמודים, 89 שקלים

בתזמון מופלא עם ביקורה המתוקשר של מרינה נעמת בישראל, יצא לאור הספר "אחרי טהרן, חיי החדשים", בו היא מגוללת את קורות חייה לאחר שעזבה את איראן, הגיעה למדריד, שהתה כמה חודשים בבודפשט וזכתה באשרת עבודה בקנדה, שבה היא חיה עד היום. נעמת פורשת את פרשת יחסיה העכורים עם הוריה, מזכירה את מאסרה, סולחת למעניה ומתווכחת עם מי שטוענים שהיא בוגדת ושקרנית. חלקים גדולים מהספר הזה נכתבו כבר בספרה הקודם, "האסירה מטהרן", ולנעמת יש נטייה לפטפטנות ולחזרות רבות על אותו עניין, אולי משום שהכתיבה והדיון בחייה הם בעלי איכויות תרפויטיות לגביה. כך או כך, מתברר שכשהגיעה לקנדה עבדה כמלצרית ורק אחרי שהיה בידיה כתב יד מוכן, פנתה לקבוצה לכתיבה יוצרת ולאחריה למו"לים השונים, ולקח זמן עד שהתפרסם. על אף חששותיה, פירסומו איפשר את התקרבותה לאביה, לבעלה ולילדיה. סיפורה של נעמת הוא סיפור שראוי שיספרו אותו, אבל כך כבר עשתה בספר הקודם. לכן מהספר הזה עולה ניחוח מו"לי של ניסיון לסחוט עוד קצת את התפוז הזה. הצניעות הראויה לכישרונה היתה מונעת ממנה לכתוב אותו.

כל הדרכים מובילות הביתה

ג'ון גרוגן. מאנגלית: חדוה קלינהנדלר. מטר, 294 עמודים, 85 שקלים

ממש כמו בספרו הקודם, "מארלי ואני", גם כאן מספר ג'ון גרוגן סיפור אוטוביוגרפי: הוא נולד כבן רביעי להורים קתולים אדוקים, וילדותו עברה עליו בפרוורי דטרויט. ההורים, שהלכו לכנסייה על בסיס יומי, דרשו מילדיהם לדבוק בערכי הנצרות הקתולית, להתנזר ממין לפני הנישואים, להשתתף בווידוי פעם בחודש, ללכת למיסה בכל יום ראשון ולחיות חיי צניעות. ילדיהם גמלו להם במעשי קונדס, בעישון מזדמן של מריחואנה ובהתרחקות מהכנסייה. גרוגן הגדיל לעשות כשנשא אשה שאינה קתולית, והוא מחנך את ילדיו באופן שונה לחלוטין מהחינוך שזכה לו. חלק מהסיפורים על בית הוריו משעשע, במיוחד הסיפור על ליל הסדר בהדרכתה של גברת קבצנל היהודייה, שאותו הנהיגה אמו בביתם כדי לשחזר את מעשיו של ישו ערב צליבתו. שם מציץ שמץ מטירופה המופלא של משפחת פורטנוי, אבל זה באמת רק לרגע. ובכל זאת, אף שאין בספר ההתבגרות הזה לא את החדשנות שהיתה בתפסן ובוודאי לא את הגאוניות המרירה של רות, זה ספר נחמד, שחלקו האחרון מוקדש להתפייסות עם ההורים ולהתקרבות אליהם בימי זקנתם וחוליים, והוא כתוב בסגנון רהוט ושוטף, שמענג את הקוראים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו