בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רקוויאם מס' 6

תירגם מגרמנית אשר רייך

תגובות

מטה מתרוקנת וארון מתים מתמלא.

כשחושבים על זה: כמה שעות אבודות

מצאו עכשיו דרכן אל לילה שקט, לאה.

ועם הענן נעות לכאן ולשם השעות.

כמה שהן לבנות גם השפתים. כשבלים

עשויות שלג, בשולי ארץ החרף הגדול,

שלג נחמה מכבה מתעתועי הצבעים,

גבעה ועמק בתוך יד שטוחה מכל

הקרוב והרחוק אחד הם למראה.

פתותי שלג עפים אל השדה, והלאה מזה,

אז ניצוץ אחרון של עולם דהה כבר מלנשב.

הו, על אשר רחוק כזה בקשי נתן לחשב!

המשורר גוטפריד בן (1886-1956), מגדולי המשוררים של המאה העשרים, פתולוג במקצועו, היה דמות קונטרוברסלית בכל הנוגע להשקפותיו, היה ידיד נפש של אלזה לסקר-שילר. ראשון מתרגמיו לעברית היה גרשום שוקן ז"ל. בחודשים הקרובים יופיע "נעורים יפים", מבחר משיריו בעברית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו