בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומן | זול יותר מראש כרוב

תגובות

בזכות נטע שפירא, שקנה את לבי במראה הקיבוצניק הטיפוסי שלו (כובע טמבל, סנדלים, שיער בלונדי מקורזל, עיניים תכולות ועור צרוב שמש) באתי ל"כנס השוק", שהתקיים בשבת שלפני האחרונה בקיבוץ עין השופט שבהרי מנשה. הרי צריך להתגבר על הררים של ציניות כדי לטרוח ולצאת לדרך רחוקה כל כך בשביל דבר שלא היה ברור כלל מהו: שוק רוחני? פסטיבל שירה? הפגנה נגד רשתות השיווק של ספרים?

הלקח שלמדתי אינו חדש: שהמלה הכתובה היא פרח בסכנת הכחדה, ושלשווקים של מוצרי רוח לא תהיה לעולם אותה הצלחה שיש לאותם שוקי איכרים שבאופנה, המחליפים בעיני אלה המתיימרים להיות תרבותיים את הרוחניות בראשי כרוב אורגניים או בעגבניות טריות שנקטפו בידיו החרדות של שף-מתוקשר. שם, באותם שוקי איכרים, מסוגלים הקונים להוציא בלי ניד עפעף עשרות שקלים על קילוגרם של גזר אורגני לבן או ראש סלרי. קח אותם אניני טעם והעמד אותם לפני דוכן של כתב עת לשירה, שיוצריו זרעו את דפיו בדמעה וקצרום בדמעה, ומחירו עשרה שקלים בסך הכל. הקונה יגרד בפדחת, יפתח, ידפדף, יאמר תודה נבוכה ויילך הלאה.

ואף-על-פי-כן אסור להתייאש. בהאנגר הגדול שהוקצה לשוק הספרים באותה שבת בעין השופט פגשתי כמה פנים מוכרות, כגון ראובן מירן, המו"ל של הוצאת נהר שמושבה בבנימינה, שלא התעצל לפרוש מבחר מספרי ההוצאה האנינה שלו על הפלאנשה. מירן אוהב להוציא לאור את היוצרים הנחבאים והדחויים של הספרות העולמית, והצרפתית בעיקר. לבו גם הולך אחר הקלאסיקות של ספרות המסה העולמית. יש לי הרגשה שאילו הייתי מו"ל הייתי מוציא לאור אותם ספרים בדיוק שהוא מנסה להנביטם מחדש באדמה עברית.

והנה דוכן של כתב העת "מסמרים", ההולך וקונה לו מקום נכבד כבימה לסיפורים קצרים. כל גיליון של "מסמרים" מרוכז סביב נושא. האחרון, או אחד האחרונים, היה גיליון שעסק במסעות והוא היה נפלא במיוחד, אך גם הגיליון של האהבה, ושל הארוטיקה. ולצדו דוכן עצוב, איני יודע למה נראה עצוב, אבל זו היתה ההרגשה, של בית ההוצאה "מינרוה" המתמחה בספרים ובתקליטורים ללימוד ערבית. אחד הלהיטים הלא נגמרים של ההוצאה הוא הספר - והתקליטור - ללימוד עצמי של ערבית-פלסטינית מדוברת מאת יוחנן אליחי, והמילון לערבית מדוברת של אליחי. והרי אליחי הוא לעצמו פרח נסתר ורב-יפעה: נזיר מאנשי המסדר "האחים הקטנים של ישוע", המאמינים שיש לעבוד את האלוהים לא במנזרים סגורים אלא להתיישב בשכונות העוני ולעזור לנזקקים. ב"מינרוה" יצא לאור גם ספר הלימוד "הכתב הערבי" מאת חזי ברוש, ומילון עברי-ארמי שכתבה ורדה שילה, ועוד שכיות חמדה רבות.

צעיר נחמד, נועם שרון, ניגש והעניק לי את הגיליון האחרון של כתב העת "אדם עולם" שבהוצאתו. זה כתב העת של התנועה לחינוך האנתרופוסופי, או בשמה הרשמי "חינוך ולדורף", שמוסדותיו מתרבים ככל שמערכת החינוך הממלכתית מתנוונת ומאבדת את דרכה. הוא מנסה להסביר לי ששיטת החינוך שמנסה להפיץ כתב העת הזה היא מובנית מאוד, ערכית מאוד, הומניסטית ואין בה בשום אופן סממנים של הרשאה לפריקת עול.

והנה הם אנשי כתב העת "דקה". משל אחד המשתתפים הקבועים שלו, ערן צלגוב, פירסמתי לא מכבר במוסף זה תרגום מצוין של שיר הנמר לוויליאם בלייק. בכל גיליון שלהם טמונה לפחות הפתעה תרבותית אחת, והכל בפחות מעשרה שקלים. בגיליון 4, למשל, תירגם גיורא לשם את שיריה המופלאים של מינה לוי (1882 ,Loy-1966), משוררת בריטית, יהודייה למחצה, שחיתה חיים שערורייתיים, פמימיסטית שהקדימה את זמנה וזה התרגום הראשון לעברית של מבחר משיריה בכלל.

ומשוררים היו שם בשוק ומכרו את ספריהם וקראו שירה אבל רק מעטים שעו אל מליהם. המשוררת עדי תשרי, שקולה נבלע לגמרי בהמולה, נתנה בידי כרטיס ביקור שלה ועליו שיר שלה המתחיל במלים "מעניין מה תחשוב אם תקרא אותי". המשורר עמית מאוטנר מפיץ את שירתו בגלויות צבעוניות. בגלויה שנתן בידי יש שיר הנפתח במלים "גבר דווקא כן נכנס להריון". שיר מצוין הממשיל את אכזבות המשורר ואהבותיו שהושבו ריקם לעובר. המשורר (שהוא עורך דין במקצועו) רענן בן טובים, פשוט חילק דף מצולם ועליו שיר ארוך על הדליקה בכרמל. ספר שירה ראשון שלו "על ספסל בטשרניחובסקי" יצא לאור בהוצאת עקד. הוא מציין באוזני בכאב שמתוך כל אלפי עורכי הדין בארץ, אין יותר משלושה תריסרים של אנשים יוצרים. תמימותו הפליאה אותי. מי צריך את כאב הראש של היצירה, כשאפשר להרגיש רוחני על ידי התמכרות לגזר לבן או לראש כרוב אורגני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו