בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"האשה בחליפה האפורה" מאת אנדריאה קאמילרי | פשטנות מקצועית

"האשה בחליפה האפורה" הוא לא יצירת עומק, ובטח שלא יצירת מופת, אבל הוא כנראה הרמה הגבוהה ביותר שבידור ספרותי יכול להגיע אליו

תגובות

האשה בחליפה האפורה

אנדריאה קאמילרי. תירגם מאיטלקית: אלון אלטרס. אחוזת בית, 155 עמ', 88 שקלים

לקחת סיפור בנאלי ולספר אותו בצורה לא בנאלית הוא כישרון לא אלמנטרי. יש פשטנות טרחנית וקלישאתית, ויש פשטנות מקצוענית. "האשה בחליפה האפורה" של אנדראה קאמילרי הוא מלאכת מחשבת של פשטנות מקצוענית. במידה מסוימת ניתן לומר כי הוא ספר נטול עומק, שאולי מתיימר לנבור בקרביים המדושנים של המעמד העליון הגבוה באיטליה, אבל הוא לא באמת נובר שם לעומק. הוא משרטט עולם צר של הדוניזם לא צעקני וכלכלה סיציליאנית, המונעת על ידי גלגלי המאפיה המקומית. אבל בעיקר מביא סיפור אהבה שמח-עצוב, מבדר, פשטני, אבל כזה שמסופר היטב, במקצוענות.

קשה לתאר אקדמית מהי "כתיבה מדויקת", אלא רק לזהות כזו כשפוגשים אותה, וקאמילרי הוא דוגמה מובהקת לכך. כמו בעל מקצוע מיומן הוא כותב בצורה כירורגית. נראה שהיכולת הזאת היא שהופכת את קאמילרי לאחד הסופרים הנמכרים ביותר באיטליה. היא כוללת מין בהירות, שדרכה ניתן לראות הכל, וכשזה מגיע עם סיפור אהבה - פשטני ככל שיהיה - ברור למה הקוראים נוהרים אחריו.

גיבור הספר הוא בנקאי עשיר שפורש לגמלאות. יש לו שני משרתים בבית, בן מנישואין קודמים שמתגורר בלונדון, והוא נשוי לאשה הצעירה ממנו ב-30 שנה, שאופן התיאור שלה מזכיר פאם-פאטאליות נחשקות, שיצאו מתוך ספריו הפחות טובים של מריו וארגס יוסה.

הוא ידע לאורך כל השנים שהיא בוגדת בו ללא הרף. תמיד מוצאת לה טאלנטים חדשים ואטרקטיביים לתשוקה חסרת הרסן שלה, ביניהם כוכב כדורסל ואפילו קרוב משפחה רחוק. ובכל זאת, כנראה שגמלאות היא זמן אידיאלי לנבור במה שלא נבר כל השנים, ורק כעת חש הבנקאי את מלוא עוצמת דקירת הקרניים שהצמיחה לו אשתו. הוא מנסה, בזהירות, להרים את השמיכה מעל קן השרצים שגדל לו במיטה.

בגידה בחברה הגבוהה האיטלקית היא לא דבר של מה בכך. לכך נדרשת יכולת לוגיסטיקה תפעולית כמו של מנהל משרד ממשלתי, ואשתו, כך מתברר, היא סוג של מפיקת-על. כל השנים היא ידעה היכן לבגוד, ואיך לטשטש זאת. אך כעת, כשחושיו של בעלה הבנקאי חדים ופנויים, הוא מצליח למצוא סדקים בנגטיב של ההפקה הגדולה של חיי הנישואים שלו.

אמנם הבנקאי עוד מקבל הצעת עבודה ערמומית מחברה הקשורה למאפיה, אבל באופן כללי גופו כבר לא מה שהיה פעם, כאילו הפסקת העבודה הרימה שמיכה מעל המערכת הפיסיולוגית שלו. הפעם, במקום קן השרצים שבמיטה, מזדקפים אגרופים של אירוניה, זקנה וחולי, והם אלו שיובילו אותו במסע הקצר אל הגילוי. אשתו תגלה פתאום שהיא בעצם אהבה אותו כל השנים, אך למרות זאת לא יהיה זה סיפור של החמצה, או של אהבה אבודה, כי האהבה אכן היתה שם. מה שהתחדש הוא ההבנה המחודשת שלה. במובן מסוים, זה בעצם כל הסיפור. לכאורה נשאלות שאלות כמו האם אפשרית אהבה בין גבר מבוגר לאשה צעירה, האם אהבה קשורה קשר הדוק לליבידו, מעין שאלות על נצחיות בסגנון עיתון "לאשה" - שעל אף ניחוחן הטלנובלי הן תמיד יהיו רלבנטיות.

כאמור, יש משהו מאוד פשטני באופן שבו קאמילרי מציג את הדמויות שלו. הן כמעט שקופות לגמרי, גם כאשר הן מסתתרות לכאורה מאחורי מעשים הדורשים פענוח. אבל גם כשלאשתו, שהיא אגב האשה בחליפה האפורה, יש מניעים נסתרים, הם בעצם מובנים לגמרי.

בכל זאת יש לאופן שבו קאמירלי כותב, ומכאן לאופן שבו הוא מספר סיפור, איזשהו כוח. הוא כן מפעיל את שריר הסקרנות המוחי, זה שגורם לנו להתעקש חד משמעית להבין לאן כל הסיפור הזה הולך, והוא הולך למקום טוב, ורע, אופטימי ופסימי.

"האשה בחליפה האפורה" הוא לא יצירת עומק, ובטח שלא יצירת מופת. הוא גם לא סוגה עלית. הוא כנראה הרמה הגבוהה ביותר שבידור ספרותי יכול להגיע אליו. זו לא עמדה שיפוטית; כדי לכתוב בידור ספרותי איכותי יש צורך ביכולות מרשימות (וברור שקאמילרי התברך בהן). קאמילרי כותב בידור ספרותי כמו בעל מקצוע מיומן, אבל משאיר בחוץ את הדמיון, את הנועזות, את האסתטיקה הפואטית ולמעשה כל דבר שעשוי להותיר משקע של שאר רוח.

Il Tailleur Grigio / Andrea Camilleri



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו