בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בקצרה: חלומות מזכוכית, בושם פרפרים ואני, אדם

תגובות

חלומות מזכוכית

דודו בוסי. כנרת זמורה ביתן, 272 עמודים, 89 שקלים.

כריסטינה ויוסי, שניהם בני משפחות עולים מברית-המועצות לשעבר, הם זוג צעיר המנסה לפלס את דרכו בשכונת התקווה: אביה היה ברון זנות שהתמכר לסמים ובמותו הותיר את משפחתו בחוסר כל, ואילו הוא בן למשפחה שכולה, שאחיו נהרג בעזה ואביו עזב את הבית לאחר מכן. יוסי וכריסטינה הם עניים ומלאי הורמונים, והם מחליטים להתחתן. במקביל השכנים שלהם, אסף ויניב, גרים באותו בית עם סבא שלהם משיח ועם החברה של יניב, תמר, יפהפייה שהיתה פעם חברתו של יוסי. גם הם עניים מרודים, וכשסבא שלהם מת, מחליט אסף להקפיא אותו וליצור בובה בדמותו שתתפקד כצדיק ותגייס תרומות בשמו. את כל ההתרחשויות מתעד במצלמתו הדוקומנטרית נועם, שגדל בשכונה ושב אליה כבמאי סרטי ריאליטי. קשה להימנע מהתחושה שהתוכנית "מחוברים", שבוסי היה ממשתתפיה, היא שהולידה את הספר הזה, שהוא מעניין למדי אף שאינו אחיד ברמתו. ייתכן שהדבר נובע מכך שהמחבר מנסה להדגיש את השפעת המדיה על הגיבורים הדוקומנטריים-לכאורה ובכך יוצר סיפור שנוטה לקיצוניות גם באיפיון הדמויות וגם בעלילות שהוא פורש.

בושם פרפרים

אורנה טאוב וזיו רשמן. רימונים, 282 עמודים, 88 שקלים

עיישה, בתו של יצרן סבון משכם, נישאת למוחמד אגא, מושל יפו בתחילת המאה ה-19. היא מובלת לביתו ביחד עם שפחתה הג'ר ושם היא פוגשת ערב רב של לאומים שכולם חיים בערבוביה צבעונית, שחציה מזרח וחציה מערב. עיישה נכנסת להריון ויולדת את סולימאן, אבל כל האושר הזה נגזל ממנה אחרי שבעלה מגלה שרופא אנגלי צייר את דיוקנה, והוא מגרש אותה ולוקח את בנה. הנסיבות מובילות אותה להקמת בית יתומות שבו מתגוררת כיום רויטל, צעירה יהודייה, שמגלה כמה מחפציה של עיישה ורוקמת מסכת יחסים משלה עם תושבי השכונה, וביניהם נינה, בתם של רקדנית וזמר אופרה, שאנס את בתו שילדה לו בן, וגם הם חיים בבית. החיבור בין הגיבורות הוא חיבור קלוש למדי ומצטרפים אליו השימוש המתיש במשקל נתפעל, הדיבור העברי העילג שהבי"ת הדגושה מחליפה בו את הפ"א והוא אמור לדמות את הדיבור הערבי ושלל סיפורים וניחוחות פסוודו אקזוטיים, קינמון ומי ורדים, תיש עם שני ראשים שאחד מהם דובר לשון בני אדם, בשמים מגרשי מגיפות ומושכי פרפרים וכיו"ב. קלישאות שלתומי קיוויתי שהכתיבה על המזרח התיכון כבר מזמן החלימה מהן.

אני, אדם

נעמי שמואל. הוצאת מודן, 202 עמודים, 74 שקלים

יש משהו שובה לב בתמימותו בהחלטה לכתוב ספר לבני הנעורים: האומנם יואילו להרים ראשיהם הנתונים במסך האולטימטיבי כדי לקרוא את "אני, אדם"? אני בספק, אבל מי מהם שיעשה זאת, ייהנה הנאה מרובה: אדם, בן לאב אנגלי ולאם מיוגוסלביה לשעבר, גר באנגליה. ערב אחד הוא מציל פעוט מידי בריונים ומחזיר אותו למשפחתו, משפחת מהגרים שחורי עור. כמה ימים אחר כך הוא מגלה שאחיו הגדול של הפעוט לומד ביחד איתו באותה הכיתה. נעמי שמואל מספרת יפה את סיפור התבגרותו של אדם, שמגלה אמיתות חדשות על משפחתו, שוגה במשובות נעורים, מתחבר עם אנבסה, יהודי ממוצא אתיופי, שמשפחתו שוהה באנגליה בגלל לימודי הרפואה של האב, והמוטו של הספר הוא שכדאי לנסות לחיות חיים רוחניים, בין אם באמצעות דת כלשהי ובין אם באמצעות אמנות. בחלקו האחרון של הספר מגיעים הגיבורים לאפריקה, ודווקא זה החלק הפחות משכנע ונדמה שהמחברת מנסה להציג תמונה שלמה, שלא לומר דידקטית מעט, של הסוגים השונים של הרוחניות, באמצעות מפגש עם מרפא אפריקאי רב עוצמה. זולת החולשה הזאת, זה באמת ספר מקסים ואם תמצאו איזה ילד שמוכן לקרוא, תנו לו אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו