בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לעליזה שנהר: עזר כנגדן

בעוד שהגברים בתנ"ך מניעים את העולם, רוב הדמויות הנשיות נשארות בצד, וגם המדרש לא עושה עמן חסד. ספר חדש בוחן את ייצוגן הסטריאוטיפי ואת הפיצוי שהן זוכות לו בספרות העברית המודרנית

תגובות

בתנ"ך היו נשים דומיננטיות. המקרא מספר על נשים כמו דבורה הנביאה, יעל אשת חבר הקיני ובת שבע, שהשפעתן חרגה מתחומי הבית וחוללה שינויים משמעותיים. אבל אלה נחקקו בזיכרון בשל חריגותן, וברוב המקרים נשות המקרא הן "נוכחות-נפקדות", דמויות שוליות. הלשון המקראית המנסחת את הציווים המוסריים והדתיים דבקה במין זכר, והמספר המקראי מתאר את קורותיהן ללא אמפתיה. בספרה "אהובות ושנואות" (פרדס) בוחנת פרופ' עליזה שנהר ייצוגים נשיים אופייניים במקרא ובמדרש: האשה כשפחה מגורשת, כפילגש, כנאנסת, כבתולה, ודרכם היא מדגימה את ההכחדה הסמלית של הנשים בכתבים המכוננים האלה ומציעה תיקון ומילוי של החסר דרך יצירות ספרות ושירה מודרניות.

למה בחרת להתייחס לנשים רק דרך ההגדרות הקוטביות "אהובות" ו"שנואות"?

"הדמויות הנשיות במקרא הן לרוב שתוקות וחסרות מעמד. תפקידן מתמצה בעיקר בלידה, וייצוגן אינו עצמאי אלא תלוי גבר, ומול הגבר יכולים להירקם קשרי אהבה או קשרי שנאה. נכון שיש שם גם נשים חזקות, שלא מוצגות דווקא על ציר האהבה-שנאה, אבל הן המיעוט".

האם יש הבדל בין אופן ייצוגן של הנשים במקרא לייצוגן בספרות המדרשית?

"הספרות המדרשית מתמודדת עם סוגיות שהמקרא סתם לגביהן ולא פירש, והפרשנויות האלה מתאימות להשקפת העולם של חכמי המדרש. מבחינת המעמד הנחות של הנשים, אין שינוי: המקרא והמדרש נכתבו על ידי גברים, עבור גברים, והם מתארים את העולם החברתי, שהוא בעיקר גברי. הספרות המדרשית אומרת: ?אוי לו למי שבניו נקבות', או ?אין אשה אלא לבנים - אלא ליופי'. לפעמים יש אפילו שינוי לרעה ביחס לנשים במדרש. נכתב, למשל, שדבורה מכונה אשת לפידות לא בשל גבורתה, אלא כי לבעלה קראו לפידות".

איך מתבטא תיקון הדמות הנשית ביצירות מודרניות?

"יש יצירות שעושות זאת באופן מרומז, כמו ?הרופא וגרושתו' של עגנון, שמתאר את הקנאה החולנית של רופא לאחות בית חולים ששמה דינה. עגנון רומז לסיפורה של דינה בת לאה, שנאנסה ושקנאת אחיה לשמה הטוב הביאה אותם לנקמה אכזרית. בשני המקרים ההתעללות הגברית באה בתגובה למה שהם תופשים כטומאה של אשה. דוגמה ישירה יותר היא דמותה של הגר, שעוררה השראה רבה בספרות החדשה. המשוררת יוכבד בן-דור, למשל, כתבה שני שירים להגר, שגירושה על ידי אברהם מתואר בהם כאירוע טראומטי. בן-דור הופכת את הגירוש לחוויה כלל נשית, שאפשר להיבנות ממנה. הכותבים האלה מספקים פרספקטיבות חדשות לסיפורים ידועים, שמערערות על ההגמוניה הפטריארכלית. כך אנחנו מתמודדים עם המצוקות שלנו בהווה - באמצעות החיבור אל העבר בגישה חתרנית ומתקנת".

האם האפליה בין המינים מתבטאת גם בזיכרון הקולקטיבי היהודי?

"בהחלט. למשל, כשמשווים את סיפור עקדת יצחק, המרכזי בזיכרוננו, למקרים של הקרבה שנשים היו מעורבות בהם. למשל, הסיפור של הגר וישמעאל. אברהם, הפטריארך, נהג בבנו באכזריות, ואילו הגר, השפחה המצרייה, היא אם למופת, שמגינה על בנה. ערכיה מייצגים את הקול הנשי, אבל במיתוס הלאומי הישראלי מטפחים דווקא את קולו הגברי של אברהם".

האם ההבדל בין הסיפורים מעיד על הבדל בין מוסריות נשית למוסריות גברית?

"לפי מחקרים פמיניסטיים, נסיבות שונות גורמות לדפוסי התנהגות שונים בין המינים, במיוחד בכל מה שקשור ליחסי אנוש. לנשים יש רגישות רבה לזולת והן פועלות מתוך חמלה. תראי, למשל, איך רצפה בת איה מגינה על גופות בניה. אבל מנקודת מבט פמיניסטית אפשר גם לבקר את הנשים, למשל במאבק בין רחל ללאה על אהבת יעקב. כששתי נשים, ועוד אחיות, נאבקות על גבר אחד, זה נותן לו המון כוח. אבל כשלאה מציעה לרחל את הדודאים שמצא ראובן בתמורה לכך שיעקב יישן במיטתה, אנחנו מגלים מה קורה כשנשים פועלות יחד: ההיררכיות מתהפכות, והנשים הן אלה שסוחרות ביעקב".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו