בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החידה הספרותית: ע. צופיה | בדיוק כמוני

תגובות

ע. צופיה היא תולעת ספרים בלתי נלאית, העובדת בשב"ס. לא, לא שירות בתי הסוהר כי אם שירות בילוש ספרותי, סוכנות בלשים השייכת לה ומתמחה בפענוח תעלומות-חיים באמצעות עלילותיהם של ספרים. מדי פעם מתייצבים במשרדה לקוחות שפנו לכל בלש, חוקר או פסיכולוג בעיר, אך העניין שמציק להם נשאר בלתי פתור. ע. מקשיבה להם, סורקת את מאגר הספרים הענק שבראשה ובמשרדה - וכמעט תמיד מספקת את התשובה.


השבוע נפטר אביה של ע. צופיה. הוא היה בן 94 במותו, ובכל זאת ע., שכבר אינה צעירה בעצמה, חשה סוג של יתמות. מראש החליטה שלא תשב שבעה. הרי היא אינה מאמינה בטקסים כאלה והם גם אינם נחוצים לה. ובכל זאת, אחרי ההלוויה, חשה שהיא זקוקה לחברה. כדרכה כשהיא מרגישה כך, הזמינה את בת אחותה האהובה, ג., לארוחת צהריים במסעדה נחשבת, ובעיני רבים גם נחשקת.

עוד הן מתלבטות בין המנות שנשאו שמות אקזוטיים להפליא, שאלה ע. את ג.: "איך הרגשת בהלוויה?"

"האמת? לא הרגשתי שום דבר", אמרה ג., "אולי קצת נוסטלגיה. ואת?"

"אני?" ע. גיחכה, "אני חוויתי את ההחמצה שבחיי במלוא עוצמתה. אני זוכרת שאבא הזהיר אותי מפניה, אבל אני לא הקשבתי".

"ספרי", ביקשה ג., "אני מוכרחה לדעת".

"ובכן, כפי שאת יודעת, היינו ארבע אחיות: אמך ואני ועוד שתיים. אחת מהן היא דודה מרים, שאותה את מכירה, ועוד אחת שחלתה ומתה לפני שנולדת..."

"אלישבע, אמא סיפרה לי".

"אני הייתי החריגה. מין ?טום בוי' קצוצת שיער שטיפסה על עצים, שיחקה עם בנים והביעה דעה על כל דבר. מאז נעורי היתה בי נטייה לכתיבה, ואבא טיפח אותה בכל דרך שיכול. הוא הביא לי ספרים טובים כדי שאקרא, והציע לי נושאים לכתוב עליהם. כמה מן הסיפורים היו כנראה טובים, משום שהתפרסמו במוספי הספרות של העיתונים ואבא היה בטוח שעוד אהיה סופרת גדולה..."

המלצר שקרב אליהן קטע את השיחה. ג. הזמינה "קן ציפורים מבצק נטול גלוטן ובו ביצי שלו שנאספו לפני עלות השחר" וע., ליתר ביטחון, הזמינה "סלט רוקט שלא ידע מים, למעט גשם". הפיוטיות שבתפריט גרמה ל-ע. לקרוא את רשימת המנות עד תומה.

"ההחמצה...", הזכירה לה ג.

"כן", נזכרה ע., "אחד המו"לים הגדולים, שקרא את סיפורי בעיתון, הציע לי עבודה: לכתוב עלילות לסיפורים מצוירים - קומיקס - שעסקו ברצח, ריגול ואלימות. זו היתה פרנסה טובה ונעימה, והיא יכלה לפרנס אותי בכבוד במשך לימודי וגם לפתח את הדמיון שלי. אלא שאז...". ע. השתתקה לרגע ועיניה התכסו דוק של נוסטלגיה, "ובכן, התחלתי לעבוד אצל המו"ל ובמקביל - ללמוד באוניברסיטה. אחד המרצים שלי, פרופסור פאר היה שמו, שם עלי עין, והתחלנו להיפגש בקפטריה ולשוחח על ענייני ספרות. מן הקפטריה עברנו לבתי קפה בעיר, שם שוחחנו על עצמנו, ולבסוף - הגענו אל מיטתו.

"כשגילה מה אני כותבת לפרנסתי הכריז שאסור לי להמשיך בכך. ?כתיבת זבל', כך הוא קרא לחומרים שהוצאתי מתחת ידי, ?תהרוס את הטעם הטוב שלך ואת החוש הספרותי שפיתחת'. חבל היה לי לוותר על העבודה הזאת ואבא, שגם הוא היה מרצה באוניברסיטה, תמך בי. אבל פרופסור פאר נתן לי לקריאה ספר שהכרתי מנעורי המוקדמים, וכשקראתי בו שוב - נפעמתי מן הדמיון בין העלילה לבין חיי: הגיבורה היתה אחת מארבע אחיות. בדיוק כמוני, היא היתה מרדנית, נערית ועצמאית, וכתבה עלילות לסיפורי אימה מצוירים. גם היא התיידדה עם פרופסור, שהוכיח לה את גודל הנזק שהסבה לה כתיבתה של ?ספרות זולה', לדבריו. היא הפסיקה לכתוב עלילות אימה, ולימים נישאה לפרופסור ונהפכה לסופרת ידועה שמפיקה ספרות ?איכותית...'"

"ו...?", אמרה ג.

"אין ו... זה הכל. פרופסור פאר סידר לי עבודה כאסיסטנטית שלו, ובמקביל ניהלנו רומן ארוך. כשהרומן הסתיים הייתי כבר בת 32 ומובן שלא יכולתי לצאת עם גברים בגילי. הם לא היו בעלי שיעור קומה אקדמי כמו פרופסור פאר, וגם לא בוגרים ובשלים כמוהו. גם לא נהפכתי לסופרת, ובחרתי לבסוף בקריירה של בלשית ספרותית". היא העמיסה על מזלגה אסופה של עלי רוקט שנראו לה כמו ערימת גזם על כפו של מחפר. "אסור להאמין לספרים", אמרה כאילו לעצמה.

מהו הספר?

פתרונות לחידה אפשר לשלוח למייל: sfarim@haaretz.co.il בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה ספרים. לזוכים תימסר הודעה

פתרון חידה מספר 123 : הספר שהזכירה ע. הוא "אוטופיה", מאת תומס מור. בין הפותרים נכונה עלו בגורל: רות בבלי, ישראל פלג ויהודית דוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו