בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבשורה על פי תיאופילוס

תגובות

אני הנצחי, תאופילוס,

עיף אינסוף ימיו,

את עתו של השוטה חזיתי לכם,

את העולה להמית

בצחוקו.

אני תאופילוס, הנד לעד

ראיתי את חייכם - והם בלים מסנדלי;

חיי יד שניה ושלישית ורביעית

וכל הידים האלה ידי

הפשוטה לקבצם בשערכם האחרון.

הן זהו הכאב החוזר אליכם,

הקל להמצא והיקר מאבדו.

ככנפים לצפור בעופה הוא לכם,

הו הכאב, נותן ההשראה!

ויורדים אתם לעמק

כבחלום כן בהקיץ

ורואים את העצים הרוכנים על הנחל;

ופרות יש שם, ומים, והבבואה באדוות

והדבש באויר והירק בכל.

ואז תירו בחיות, ובנחל צנורות תשימו,

ועל הארץ הנושמת תכסו באספלט;

ותדברו עוד אלי על אהבתכם המתנית

מתהלכים בכל מקום, מפונטיוס עד פילאטוס,

מנופפים לכפרות

בעתון אלהיכם הקדוש.

הו אלהית שלי,

הנה כפותי ככפותיו של הקוף

וכמוני כמוהו בין ילדי יערותיך

רק לא אוכל עוד אני

להבין זאת.

אך יכול אני ורואה

גם את הזעיר שבזעירים

מתחת למגפם המונף למרמס.

והוא כלו מתפלל ומרעיד אליהם

וממתח כל גופו ושלוח כסוגד:

לא! אל תהרגוני!

אבל חרשות אזניותיהם ולבם שמן

ולא תראה עינם הקרומה

את המגף התלוי בשמיהם.

והם מגדלים פטריות מחסדו של היער,

מחרף חלומם, הו אילו פטריות!

ונדהמת עינם כי מעולם לא אספו

פטריות כה גדולות, כה יפות,

כה אטומיות;

והאש אז תבוא ותכבה בנשיפתה

את כל שרפות הכדורים והפטריות והנפט.

מכרס האדמה תעלה אז האש

ולא תזכר עוד הארץ דברם,

כי עליה אמרו "עגלה היא".

ולכסותה יעלה אז הגל כשמיכה

לשנה ארכה ושוכחת.

וכמו פצע בשר ענקי תסגר

על כל הזהמה והרקב הרוחש

וקיטור הקץ הרותח;

קרועה ולוהטת בשר תסגר

להעלות ארוכתה בזכרון.

אך עוד ולעד שוקקים חיים

לשוב מאלחמר הקץ

והאוקינוס, רחב ועמק, ישוב יקרמם במימיו.

ובתנועה אטית, שוקטת,

כמהות הזויה

אל מרחב ואל זמן לא נודעו -

יעורו ילדי הקץ בחשך האהוב

והרדיואקטיביות הברוכה שלהם

תזרח רק למענם.

אני תאופילוס, הנד לך, עד,

ראיתי כל זאת, אך לא עוד אשוב.

רק אמתין לבציר הכדורים המעופף

השובר כל רעב ונתן לכל;

צלוב שחצנות, בעין הסופה אעמד

ואצחק ואצחק כגיהנם הנפתח,

כשטן הרחום המשתקף מעינכם,

הו החיה הגדולה של הצחוק!

ובמעגל בשורתי הממית כל חודר

יעור המוטנט, זה חית הקץ

לקול צחוקי הממתין לכדור האחרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו