שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פותחים ספר: הגעגוע החריף של הלב | שאול סתיו

קובץ הסיפורים "הגעגוע החריף של הלב" (נהר ספרים) הוא ספרו הראשון של שאול סתיו, יוצא שירות החוץ הישראלי. גיבוריו, שמחפשים גאולה בעולם מנוכר, נעים בין תל אביב לבנגקוק, לונדון לירושלים, קובלנץ לאיסטנבול. בסיפור הראשון בוחן טייס קרב וירטואוז את יכולותיו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

אד קפוא עלה מהמים. צלולים, כחולים, עמוקים, כולאים בתוכם ניצוצות שמש רחוקה וחלשה. עמדתי על שפת האגם הענקי ונשמתי עמוק את האוויר הנקי עד כאב, קולט כמו מכ"ם משוכלל ניחוחות מרומזים של שרף אורנים. הייתי בודד, מרוחק אלפי קילומטרים מכל מקום שהוא בית. מעבר לאגם, אחרי ההרים שבאופק, חיכתה - אפלה, זרה ומלוכסנת - ארץ אחרת.

דממה.

פתאום שמעתי מתגלגלת על פני המים נהמה אדירה. מתמשכת. רעש בלב הסערה. עוצמה מתגברת.

לא ראיתי מהיכן, אבל בעקבות הנהמה, הגיע מטוס בוהק מופלא, מוזהב, יפהפה כמו ציפור ענקית. הגיח, מלטף את פני המים, מרעיד את האוויר הקר, מזדקר ונוסק בתלילות שלא תאומן אל על, מבערי מנועיו לוהטים באור כתום. הוא צבר עוד ועוד גובה, התרחק במהירות, הפך לנקודה זעירה וזוהרת, הסתחרר סביב עצמו בחדווה.

שקט. המים שאך עתה רטטו, חזרו למלוא כובדם.

אד קר נושב ממש מעל המים, ונהמת המנועים נשמעת שוב. נקודת אור זהובה מלחכת את האגם, גדלה במהירות מסחררת. המטוס, חרטומו חד מאוד, מתקרב בפתאומיות. לפני רגע כלל לא היה כאן, ועכשיו כמו רוח רפאים הוא מגיח, ענקי ומאיים, ומאחוריו מתגלגל רעם מנועיו. נדמה שהנה, עוד חמש שניות, עוד ארבע, עוד שלוש, הוא מתנגש בי, מפרק אותי למיליארדי רסיסים, אבל ברגע האחרון הוא מזדקר, גופו הארוך מטיל עלי צל, ובעירת מנועי הסילון האדירים שלו מאיימת לחרוך את כל מה שתחתיה. אני מדמיין את מי האגם הקפואים מתחממים במהירות, מבעבעים ומתחילים לרתוח. אבל המטוס כבר רחוק-רחוק, מעל המים, נוסק ומטפס לגבהים שבהם האוויר דליל יותר וקר, מטפס עוד ועוד, מסתחרר סביב עצמו ומגיע לנקודה שבה הוא עומד פתאום, רוטט על פסגה לא נראית, מחזיק מעמד שנייה ועוד שנייה, ומתחיל ליפול לאחור, נפילה שנראית לא מבוקרת, כאילו הוא מחליק לאחור ללא שליטה, ללא יכולת לעצור.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ