בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירה בלי ציוד הגברה

יומן

תגובות

מאזניים, ספרות עולם: גיליון מיוחד לספרות הרומנית במלאות עשרים שנה לנפילת המשטר הקומוניסטי ברומניה, גיליון 4, כרך פ"ד, עורכת אורחת: רירי סילביה מנור. עורכים: אביב עקרוני, מנחם מ' פאלק, הוצאת אגודת הסופרים העברים, 65 עמודים

רומניה נתנה לעולם כמה מענקי הרוח של המודרניזם, שבלעדיהם קשה לתאר את תולדות התרבות בזמננו: טריסטאן צארה, מייסד תנועת הדאדא, אז'ן יונסקו, אביו של תיאטרון האבסורד, ההוגה אמיל סיוראן (או צ'וראן), מחדש הניאו-שמרנות והפסימיזם הפילוסופי, ומירצ'ה אליאדה, מאבות מדע הדתות. לפני שנתיים גם זכתה הסופרת הרומנייה-הגרמנייה הרטה מילר בפרס נובל לספרות. אך משום מה אין עדיין בכל אלה כדי לשכנע ישראלים לחדול מלדבוק בסטריאוטיפים המכוערים המיוחסים כאן לרומנים, אולי באשמת כמה דורות של אותו בידור ישראלי זול, שיצר בין מופעיו הוולגריים האחרים גם דמות של "רומני" נלעג.

ואמנם דרך חתחתים עבר אותו גיליון של כתב העת "מאזניים" שביקש לייחד את עצמו לספרות הרומנית החדשה בתרגום עברי. מי שנאבק בגבורה בכל המכשולים היתה המשוררת (והמומחית ברפואת עיניים) רירי סילביה מנור, המצויה זה שנים בקשרים אישיים עם בחירי השירה הרומנית. בפתיחת הגיליון היא מצולמת, למשל, עם מרין סורסקו, משורר נפלא שאל שיריו בתרגום לאנגלית התוודעתי לפני כעשור. סורסקו אינו נופל בעוצמת שיריו מצ'סלב מילוש או זביגנייב הרברט הפולנים. אלא שפשוט לא קם לרוע המזל מתרגם גדול דיו מסוגו של דוד וינפלד שיתרגמו לעברית.

אני מדפדף בחוברת וצפים בי זיכרונות רחוקים. בעת לימודי בחוג לספרות צרפתית באוניברסיטה בראשית שנות השבעים הכרתי את בנימין סגל, משורר אוונגרדי עברי ממוצא רומני, שנעלם זה מכבר משמי הספרות. הוא פתח לי את הדרך לשירתו של ניקיטה סטנסקו, משורר אוונגרדי ומחולל פרובוקציות אגדי. והנה דף אחד מדפי החוברת שלפני מיוחד לו.

רומניה היא - והיתה גם בשנות הדיקטטורה האפלות ביותר - ארץ של שירה. בעת ביקור שלי בבוקרשט בשלהי תקופת שלטון צ'אושסקו, כשהעיר רעבה ללחם והחשמל היה כבה בה בתשע וחצי בערב, היו ערבי השירה אחת מצורות הבילוי הנפוצות. ערבי השירה התקיימו באולמות תיאטרון לא מחוממים, מוארים בקושי, בלא ציוד הגברה - אך התקיימו.

מן הפרוזה הרומנית החדשה מובא בחוברת קטע מרומאן שחולל באחרונה סערה שם: זהו "ספר הלחישות", מאת וורוז'אן ווזגניאן, מי שהיה עד לא מכבר שר האוצר של רומניה, המספר את תולדות טבח הארמנים במזרח טורקיה כפי שסופרו לו בילדותו מפי בני משפחתו, שהיו מניצולי הטבח שמצאו מקלט ברומניה. "ספר הלחישות" היה לרב מכר מיד עם יציאתו לאור, והוא עומד להתפרסם כאן בקרוב בתרגומה של אנני שילון בהוצאת ספריית פועלים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו