בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"זעם" מאת סרחיו ביסיו | אינסטינקט של טורף

אהבה וזעם אינם מצטיירים בספרו של סרחיו ביסיו ככוחות מנוגדים אלא מתקיימים ככיווץ ושחרור של פעימת לב אחת שלמה

תגובות

זעם סרחיו ביסיו. תירגמה מספרדית: שוש נבון. הוצאת סמטאות, 240 עמ', 89 שקלים.

פתגם ידוע בספרדית קובע כי "נטל הזעם כבד מבטון". אך נדמה כי הוא אינו נוגע כל כך לחוסה-מריה, פועל בניין בבואנוס איירס וגיבור ספרו של סרחיו ביסיו. לזעם המשתלט עליו יש אולי השלכות מבחינת החוק, אך הוא אינו באמת כוח פסיכולוגי אפל ומכביד כפי שמקובל לצפות. כנראה משום שאצל חוסה-מריה, הזעם הוא על גבול האינסטינקט הטהור של טורף והשלכותיו לעולם אינן מלוות בייסורי מצפון או בחרדה מפני תגובת נגד. יתרה מזאת, לא רק שהכעס המפעפע אינו מכביד, הוא אף אינו דוחק ולו במעט את החמלה והרוך המלבלבים באהבתו לרוסה, עוזרת בית המתגוררת עם מעסיקיה בשכונה שהוא עובד בה. וכך, אהבה וזעם אינם מצטיירים בספרו של ביסיו ככוחות מנוגדים אלא מתקיימים ככיווץ ושחרור של פעימת לב אחת שלמה, לב הרומן המניע את סיפור העלילה.

חוסה-מריה ורוסה מתאהבים בעקבות פגישה מקרית בשכונה בה שניהם עובדים. הסתבכות עם כמה מתושבי השכונה קוטעת את מערכת היחסים שלהם ומביאה את חוסה-מריה להתחבא בעליית הגג של הווילה הענקית שבה רוסה עובדת ומתגוררת, וזאת ללא ידיעתה או ידיעת הזוג המעסיק אותה. שם הוא נע (לרוב בעירום) בזריזות מפתיעה ובשקט מופתי בחיפוש אחר מזון; שם הוא הופך את עצמו לרואה ואינו נראה, לרוח הרפאים הלומדת עם הזמן את שגרת יומם של הדיירים ומשתאה לנוכח מנהגיהם של אנשים כשהם לבד בלי לדעת שצופים בהם. כלומר, תוך רגע גורלי אחד חוסה-מריה נהפך מפועל בניין פשוט למעין דמות פול-אוסטרית, הנקלעת במפתיע לבדידות שאתה עליה ללמוד להתמודד.

אך זוהי בדידות מסוג אחר, הנוצרת לא מהיעדרם של אנשים, אלא כתוצאה מביטול הדדיות המבט. מצד אחד, במובנים רבים אפשר לומר שחוסה-מריה מעורב בחיי רוסה אהובתו יותר מתמיד: הוא שומר על מעקב צמוד אחר הגברים המעוניינים בקרבתה, מלווה אותה ברגעים חשובים בחייה ואף מגיע לפורקן מיני במקביל אליה. אך מצד שני, רוסה (כמו שאר הדמויות המופיעות בבית ושבחייהן חוסה-מריה מעורב בעקיפין) אינה יכולה להחזיר אליו מבט, מה שכולא אותו בבדידות מתסכלת.

למרות הבדידות שאליה נקלע הגיבור, "זעם" אינו מתעכב להציג מחשבות נפתלות וכמעט שאינו משהה את העלילה המרכזית כדי להתנועע בחופשיות על ציר הזמן. השמירה על כרוניקה ליניארית והנעת הסיפור כמעט אך ורק באמצעות פעולה ודיאלוגים הופכות אותו לרומן מאוד קולנועי, שכמעט ועושה בעצמו את הקפיצה לתסריט (ב-2009 הוא אכן עובד לסרט). הדבר יוצר שטף קריאה רצוף בתפניות עוצרות נשימה לצד סצינות מרגשות. אולם למבנה הרומן וסגנונו יש צידוק מעבר ליצירת אפקט הקריאה הסוחפת, והוא הפיסיות המאפיינת את הגיבור. חוסה-מריה הוא לא הטיפוס בעל הדעות המבוססות והמנומקות, רוב פעולותיו הן ספונטניות ונטולות תכנון ולמעשה, בפעם היחידה שהוא שם לב שהוא שוקע במחשבות, הוא נרדם מיד. מכאן מתבלט גם אחד ההישגים המפתיעים של הרומן, והוא ההצלחה ליצור עניין גדול בדמות כל כך פשוטה לכאורה.

הישג מרשים נוסף הוא האופן שבו דרך הסיטואציה האנושית המיוחדת שנוצרה, ביסיו הופך את מושג הבית על ראשו: במקום מרחב של ביטחון ורגיעה, הבית הוא ג'ונגל שבו הסכנות אורבות בכל פינה והגיבור מתפקד בו כניצוד (כשכל יציאה מעליית הגג לצורך ליקוט מזון או עשיית צרכים עלולה לחשוף אותו ולהביא ללכידתו) או כצייד (כשהזעם פורץ והוא מעז להפוך את עצמו לנראה).

ממקום מנחם מעצם העובדה שהוא ודאי וצפוי, הבית ברומן של ביסיו הופך לתחום שהספק והאקראי פולשים אליו ועושים בו שמות, מרחב שבו אי אפשר לעולם לקלוט את "התמונה הגדולה". כלומר, לצד פעולת ההישרדות המתמדת, חוסה-מריה מתפקד גם כבלש המצרף פיסות ריאליה של חיי נישואין, בגידות וחיכוכים, אך בכל פעם שנדמה לו, ולנו הקוראים, שהפאזל הושלם, נכנס גורם נוסף הטורף את הקלפים.

התרגום המצוין של שוש נבון מדייק ושומר על קצביות השפה במקור. באופן כללי יותר אציין, כי הוצאת סמטאות החדשה הקפידה על ארשת של מכובדות ויוקרה באמצעות עמודי הקרטון השחור בתחילת הספר וסופו, הוספת סימניה שעליה מוטבע רישום דיוקנו של המחבר, ועיצוב כריכה נקי ואלגנטי. אך התרשלויות שונות בעריכה עצמה (כמו "זה היה ב-21 בספטמבר", ולא בדצמבר כפי שנכתב במקור; ובריחת חלק מהמוטו של הספר לעמוד אחר שיוצרת רושם כאילו הרומן מחולק לשערים) מצליחות בכל זאת לבלבל, וראוי שיתוקנו במהדורה הבאה.



תצלום: חוליה גיטרס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו