בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ממך, אליך, ספר השבת: תפילה, הגות וחוויה" מאת יונדב קפלון | בואי, בואי המלכה

התפילה חיה בספר ""ממך, אליך, ספר השבת" בלא פגע, והשכנות בינה לבין הקטעים ההגותיים והרגשיים האחרים יוצרת דיבור אמוני-רגשי משובח ועמוק

תגובות

ממך, אליך, ספר השבת: תפילה, הגות וחוויה

יונדב קפלון (עורך). הוצאת ידיעות ספרים , 437 עמ', 110 שקלים

השבת היא נקיטת עמדה חד משמעית מבחינת היהדות. לא לחינם המונח "שומר שבת" הוא אחד המאבחנים החותכים ביותר לקביעת זהותו האמונית של אדם מישראל. המאמץ ליחס קדושה לזמן, בתוך הבלי חיינו, כמו גם בקרב משימות כבדות משקל המוטלות עלינו, מתחדש בכל שבוע. הבריאה עצמה השתכללה לתוך השבת והיהודי האחד והפשוט מנסה לנשום ממנה כוחות מחודשים.

המשורר יונדב קפלון הגיע למשימתו החדשה - לתאר את מושג השבת על היבטיו השונים - לאחר הניסיון החשוב שצבר בהוצאה לאור של המחזור "ממך אליך" לימים הנוראים. כפי שהוא מעיד בהקדמה: שש שנים תמימות טרח, יחד עם אחרים, על הכנתו של ספר השבת, בתוכו הוא מנסה למזג שני כיוונים לכאורה סותרים בתפישת השבת. כיוון אחד מדגיש את מעמדה העקרוני והקיומי של השבת בעולם, כדבר העומד בזכות עצמו; והכיוון השני מדגיש את מקומו של האדם בשמירת השבת ובגיבושה, כדבר הנתון לאדם כדי שיכניסו לעולמו האישי.

המקורות שהספר שואב מהם מגוונים ומרתקים: ספרות גמרא והלכה, ספרות אגדה ומדרשים, סידורים ותיקים שונים, ספרי הוגים וחסידים, ספרי שאלות ותשובות, ספרי פרשנות, שירים וקטעי פרוזה מהספרות העברית החדשה.

ניקח לדוגמה דווקא את ה"סעודה השלישית" והאחרונה שאותה מצווה אדם לאכול בשבת. תחילה נמצא את הפסיקה בשולחן ערוך בדבר חיובה של סעודה שלישית. אחר כך מובא קטע מספר הזוהר, כולל תרגומו, המבטא את מעמדה הרוחני והמיסטי המיוחד של שעה זו ביום שבת אחרי הצהריים. בהמשך נמצא את פיוטו של האר"י "אתקינו סעודתא".

אחרים ימצאו בוודאי עניין בסיפורים על הבעש"ט על פי "סיפורי חסידים" של הרב זוין. בצד זמירות סעודה שלישית מודפסים קטעים נוספים הן בנוסח חסידי והן באווירה סיפורית. לא נפקד מקומם של שירי אבן גבירול היאים לשעת שבת זאת, בצד שיריהם של רבי שלום שבזי ולאה גולדברג, חוויות שבת של בן קיבוץ עין השופט, קטע של הסופר שלום אש ועוד.

בקטעים אחרים של הסידור שאלתי את עצמי כיצד אני "חי" עם הצירוף של פסוקי תפילה וקטעי הגות וסיפורת. כשמדובר בסעודה שלישית, ממילא האווירה היא של הרהורים ופיוטים. אבל, כשמדובר בפרקי התפילה של שבת, ערבית, שחרית, מוסף, מנחה וערבית של מוצאי שבת, המצב הנפשי אחר. דרך אחת להתמודדות תטען שהסידור שלפנינו אינו מיועד לתפילות עצמן בשעת אמירתן אלא לעיון בהן מעת לעת, כדי ללמוד, להתעמק ולהתרשם. אולי נאמר, שסידור התפילה הרגיל שלנו יהיה בידינו בעת התפילה והסידור החדש הזה יכבוש את ידינו בשעות של הרהורי נפש. דרך אחרת, החביבה עלי יותר, תנסה לקבוע שהתפילה עצמה חיה כאן את חייה בלא פגע, אלא להיפך, השכנות בינה לבין הקטעים ההגותיים והרגשיים האחרים הרבים יוצרת דיבור אמוני-רגשי משובח ועמוק.

כמה טוב לאדם להיות בחדר אחד של בית ביודעו שיש בביתו מקומות נעימים נוספים, וכך טוב לו למתפלל לומר לפעמים את תפילותיו ביודעו שהן מוקפות בדברי אהבה ושבח. ואם תתבלבל לפעמים, לפחות תישאר מחשבתו הקופצנית במרחב הקדושה.

ראוי להרהר לעומק מה משמעותו של סידור מקיף ומרשים זה מבחינת מעמד השבת בחברה הישראלית. מובן שבזמננו מקובל לטעון שכל עמדה אישית ראויה לכבוד ולהתייחסות ולפיכך יחיה כל אחד את שבתו כרצונו, ונניח לעניין. עם זאת, עדיין לא פתרנו בכך את תחושת ההחמצה העצומה. לא פעם העזתי לחשוב לעצמי מה היתה התוצאה המוסרית והקיומית על מכלול חיינו לו השבת היתה זוכה כאן למעמד אחר. היחס לזמן ולמעמדו, היחס לאדם ולמלאכתו, האפשרות להתרגש ממה שעושים וממה שנמנעים לעשותו. אם כך ואם אחרת, המעיינים בספר השבת היפה הזה ילמדו ש"בערב שבת יקנה לביתו מיני ריח ועשבים, פרחים, כפרים עם נרדים ואגודות הדסים" ויאמר "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות". מובן שפעולות אמירתיות והתנהגותיות אלה "מניחות" את השבת על הנשמה.

הישג נוסף של הספר נוגע לאזור המיוחד שבו הוא מטפל. די מקובל היום ללמוד וללמד יהדות באזורי ביניים הנרתעים, ובדרך כלל טוב שכך, מהגדרות ברורות. שטחי הדמדומים האלה מאפשרים לקהל מגוון לעסוק באוצרות היהדות בדרך הנוחה להם. אולם לפעמים דרך זאת נכשלת בשטחיות, בהעמדות פנים ואף בבורות. לא כל מה שמושך את הלב בתחילתו הוא גם בעל תוקף ודיוק הכרחי. אפשר לשמוע כל פרשנות, אבל לא בהכרח אפשר וצריך להתפעל. ספר השבת מתאים לציבור רחב בלי התרפסות ובלי לוותר על רמת המקורות והעריכה. אין זה מובן מאליו כלל וכלל וחשובה המלאכה שהביאה לכך.

ספרו של מירון ח. איזקסון "הריונה של עליזה" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו