בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האובססיה הקטנה של רונלד סטורס

"לפירה" של הוראטיוס בשלושה תרגומים עבריים

תגובות

בימים אלה מוצגת במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב תערוכה לזכרו של סר רונלד סטורס (1881-1955), המושל הראשון של ירושלים המנדטורית. פן אחר, פחות ידוע, באישיותו אני מבקש להאיר כאן. סטורס שירת בצעירותו במינהל הקולוניאלי הבריטי. תחילה היה מושל ירושלים (1920-1926), ובה ייסד גם את החברה למען ירושלים. אחר כך היה מושל קפריסין ורודזיה ומילא תפקידים ציבוריים שונים באנגליה.

לאחר מותו יצא באנגליה לאור, ב-1959, הספר בעל הכותרת הלטינית: Ad Pyrrham, לאמור: "לפירה", כלומר, מוקדש לנערה ושמה פירה. "לפירה" הוא שם האודה מס' 5 בספר הראשון של המשורר הרומי הוראטיוס, בן המאה הראשונה לפנה"ס. סטורס הצליח לאסוף לא פחות מאשר 451 תרגומים לשיר הזה, הישג ראוי לציון.

המבוא לספר הוא פרי עטו של סטורס, והוא עיבוד של הרצאה שנשא לפני אגודת הוראטיוס הלונדונית, שבה היה חבר. סטורס כותב במבוא כי העיסוק בשיר ובתרגומיו נקרה בדרכו באקראי. הוא החל לאסוף את תרגומיו, ודומה שעד מהרה הפך הדבר לאובססיה. לאחר שמיצה את מה שמצא בספרייה הבריטית בלונדון, המשיך בשאר ספריותיה הגדולות של אירופה. הוא מתאר את הצלחותיו ואת כישלונותיו. כך למשל מצא תרגום לסינית לכמה שירים של הוראטיוס, אך התאכזב לגלות שדווקא השיר המסוים הזה חסר בו.

התרגום לעברית המופיע באנתולוגיה של סטורס הוא פרי עטו של יהושע פרידמן (1885-1934). השיר נכלל באסופה "משירי הורץ", שהתפרסמה ב-1923 ב"התקופה", שיצא לאור בוורשה. אסופת השירים הזאת התפרסמה מחדש, בשנת 1952, בהוצאת בית הספר הריאלי בחיפה בעריכתו ובצירוף ביאוריו של ההיסטוריון אלכסנדר פוקס.

מלבד פרידמן תירגמו את השיר שלמה דיקמן (תשכ"ו), ורחל בירנבוים (תשנ"ח).

הוי פירה, מי דודך העלם

הוי, פירה, מי דודך העלם, מקטר אהלות ומור,

יחבק, יתרפק עליך, וערשכם - משטח שושנים,

וצאלי המערה שאננים,

ונוצצים זהב ואור

ממחלפות ראשך הפרועות. הוי, קרוב יום-חשך, וקם

הנער וקלל באלים, בלבך לב מרי ומשובה,

ומשמים ישתאה לסופה

כי-תעבר תכלת-הים...

אך שלו עוד ירוה דודיך, עוד יאמין לבו בתם

יפתו, זו תאהב נצח... אבוי, כי לא ידע הנער

חליפות לרוח, וסער

יתחולל ורגזה התהום.

לי - עדה מזוזת-ההיכל ועד לי הכתל, כי שם

תליתי שמלתי, זו רותה מגלי-הים גם רטבה,

אות-תודה ומנחת-נדבה

למושל בגאות הים.

מתוך: מבחר השירה הרומית, אובידיוס, ורגיליוס, הורציוס, בתרגום יהושע פרידמן, הוצאת בית הספר הריאלי העברי בחיפה, תשי"ב

מי דודך חינני

מי דודך חנני בשם-שושן רוה?

מי במר יגרך במערה, בצל?

פירה, מי זה העלם,

לו פרעת שער ראשך,

חן-צמת-זהבך? הוי, אמוניו יספיד!

על משחק האלים יבך לבבו! יתמה,

למה רוח לפתע

תכלת-ים אפפה כליל?

בך עדן יאמין. עוד יעריץ יפיך.

את זכה בעיניו. לך יקוה התם.

תך מרמתך לא ידע עוד.

אוי לדל סנורו זיוך!..

בי - תעיד מנחתי. כתל עליו אתלה

את בגדי הרטב: קדש לאל הים.

יען משד פדני

אף חלץ מנחשול כוזב.

מתוך: משירת יוון ורומי, דברי תרגום מעזבונו של שלמה דיקמן, מוסד ביאליק, ירושלים, תשכ"ו

איזה נער ענוג

איזה נער ענג בין מקלעות ורדים

ומדיף נחוחות בשם כובש אותך

במערת-חמד, פירה -

פז שערך לכבודו אסוף.

בפשטות הנאה? הוי, עד כמה יבכה

על בגדך ועל סור חסד אלים, וכה

ישתומם על הסער

הקודר העוכר מימיו -

זה התם שעכשו שש וחושבך לפז,

זה השח ?לעולם לי היא פנויה', ?לעד

לי תנעם', בלי לדעת

כי מטעה הצפריר. אמלל

התמים שסנורת! על הנצלי יעיד

אות נדרי שעלי כתל הקדש; הן

בגד לח כבר תליתי

לכבודו של רבון הים.

מתוך: הוראטיוס, השירים (האודות), תירגמה מרומית והוסיפה מבואות, הערות ומפתחות רחל בירנבוים, מוסד ביאליק, ירושלים, תשנ"ח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו