בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש" מאת מיכל אפרת | בעל ערכים

הספר "המילים המתבקשות" החל את דרכו לפני עשרים שנה בפנייה של פרופ' שהרן שלח אל הבלשנית פרופ' מיכל אפרת לחקור את תחדישי אביו, יונתן רטוש

תגובות

המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש

מיכל אפרת. הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 1,112 עמ', לא צוין מחיר

אשרי המאדין

היא: מה זה נתלם?

הוא: קונפורמיסטי, הולך בתלם.

היא: מה זה ניר?

הוא: נו, מה זה? היא: ביורוקרט. הוא: יפה! היא: מה זה כריזמה? נו, נראה אותך. פאוזה, שתיקה. היא: אתה יכול לחשוב על משהו? הוא: כריזמה? לא, לא יודע. פאוזה, שתיקה. הוא: מה זה? היא: משיחאות. הוא: בח'? היא: כן. מעניין גם לראות מה נכנס לשפה ומה לא, לא?

הוא: כן, בטח.

היא: טרופי=משווני - נכנס. מאדין=ג'נטלמן - לא נכנס.

הוא: מאדים? היא: לא, מאדין. חכה (מרכינה את ראשה אל הספר, קוראת): מאדין זה ג'נטלמן - למה בעצם?

הראש מתרוצץ, נתפס לצליל המאדין, מנסה להבין: למה מאדין, כמה מאדין? ממה מאדין? על משקל מה? על משקל מאציל? על משקל מאזין? מואזין? ומה עם השורש א.ד.נ - זה אדן, לא? מה יש באדן? אדן חלון?

הראש מורכן שנית אל המילון. הצצה חטופה בהסבר שמופיע מתחת לערך "מאדין - ג'נטלמן" מבהירה: "מלשון ?אדון' יוצר רטוש תואר, והוא למעשה תרגום שאילה מן האנגלית (gentleman). צורת התואר שכאן היא במובהק מתצורת שורש-משקל: משקל "מפעיל" ושורש א.ד.נ".

אב ל-4,000

כאוהבת עברית, כמשוררת ואף כבת לבלשן (ד"ר יצחק צדקה), לא יכולתי לבקש לעצמי מתנה מתבקשת יותר מאשר "המילים המתבקשות". התבוננות באיורים המלווים את הספר - רשימות מלים מצולמות בכתב ידו של רטוש - עקפה את ההשכלה הספרותית הבוגרת שלי והציבה אותי מיידית בעידן הטרום ממוחשב כילדה סקרנית מול שולחן העבודה של אביה: אינספור כרטיסיות נייר מלבניות מהודקות בגומי, מסודרות למשעי בתוך קופסאות נעליים ועליהן, כמין הטבעה חזותית בלתי נשכחת, טורי מלים צפופות, כתובות בכתב יד וערוכות בסדר מופתי; סדר פלאי, אחר וזר, שהילך עלי קסם, אף שנבצר ממני להבין את פשרו.

"המילים המתבקשות" הוא ספר מורכב ועב כרס, שהתחיל את דרכו לפני עשרים שנה בפנייה של פרופ' שהרן שלח אל הבלשנית פרופ' מיכל אפרת לחקור את תחדישי אביו, אוריאל שלח, הידוע בכינוי העט שלו יונתן רטוש. רטוש (1908-1981) - משורר, מתרגם ואידיאולוג - נולד בוורשה בשם אוריאל הלפרין ולימים שינה את שמו לאוריאל שלח. בהיותו בן 11 עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בגימנסיה הרצליה. המלים התבקשו לו כמעט בכל גזרה של פעילותו כבר משחר נעוריו. ב-1925, בהיותו תלמיד תיכון, תירגם את ספרו של ז'ול ורן "שמונים אלף מיל מתחת למים", שיצא בהוצאת "אמנות", וב-1926 הופיע שירו הראשון בעיתון "הארץ". מאז פירסם ספרי שירה רבים, כתב טורים בעיתונות היומית והתפרנס כל חייו מתרגום ספרות יפה ומקצועית, שבהן שיבץ את חידושי הלשון שלו.

רטוש הוא חוליה ייחודית באילן יוחסין ספרותי מקומי, שמהדהדת את המשולש שלונסקי-אלתרמן-רטוש. מבחינה היסטורית, אף שכל אחד מהמשוררים האלה יצא לדרכו העצמאית, הרי שאלתרמן ורטוש היו למעשה תלמידיו של שלונסקי. עד כמה שהיו שונים בתפישותיהם, רטוש ושלונסקי היו מאוד קרובים מבחינת הפואטיקה ומבחינת הקנאות ללשון העברית. שמו של רטוש גם כרוך לבלי הפרד בייסודה של "תנועת העברים הצעירים", הידועה היום יותר בכינוי התנועה הכנענית - שם אירוני שהצמיד לה שלונסקי. התנועה שאפה להתנתק מן המסורת הגלותית, האמינה ביצירת עם חדש, עברי ולא יהודי, ודגלה בהגמוניה של התרבות והשפה העבריות כחלק הכרחי ממה שראתה כלאום נורמלי, בעל זהות לאומית, שפה וטריטוריה.

אף שתפישותיו הרעיוניות והשיריות קשורות בקשר הדוק לתחדישיו, והן למעשה הכוח המניע את יצירתם, "המילים המתבקשות" מתרכז ברטוש הלשונאי והמתרגם, כלומר בפן של רטוש כמחדש מלים. בידי המחברת הונח עיזבון הרשימות שלו בכתב ידו, ובו קיננו, בסבלנות לוהטת, אלפי תחדישים מקוריים: תשפוכת גולמית של איש מלים, הוגה ומשורר, שהסתחררה בשולי עבודתו כמתרגם. חלקם הופיע בתרגומיו, חלקם נכתב על פתקאות וניירות כסף של קופסאות סיגריות וחלקם כלל לא הומצא על ידיו. לכן עמדה בפני אפרת עבודת נמלים של מיון והתחקות.

המחקר, שארך 13 שנים, היה מרדף בלשי ובלשני כאחד. בניגוד למילון חידושי ביאליק מאת יצחק אבינרי ומלון חידושי שלונסקי מאת יעקב כנעני, שהסתפקו בתצוגה המסורתית של הערך, בחרה אפרת לשתף את הקוראים בתהליך ההתלבטות וההכרעה לגבי הגייתן של מלים מסוימות שהופיעו בעיזבון ללא ניקוד, להתמודד עם שאלות כמו "מי חידש?" ו"איך חידש?" ולארגן את הערכים באופן יעיל וייחודי, שלא תואם את הדרך המילונית השגורה של הצגת מילה והוראתה. מחקרה כלל, בין היתר: ניתוח לשוני מפורט לכל תחדיש - כלומר, התחקות אחר ההיגיון שהוביל ליצירתו ואחר דרך התצורה ומקורותיה מבחינת שורש ומשקל; זיהוי מחברו או "אביו מולידו" של התחדיש - מתוך אלפי מונחים שהיו בעיזבון, הבדיקה העלתה שרטוש אחראי בלעדית לכ-4,000, ואת השאר אימץ מאחרים; את עצם חיבור הספר במבנה ובמתכונת זו.

הספר הוא צאצא משותף לשני הורים. אם את התחדיש יש לזקוף לזכותו של אביו מולידו, יונתן רטוש, הרי שאת וידוא האבהות, וכן את ההישג בתחום המילוני, יש לזקוף לזכותה של אמו הורתו, פרופ' מיכל אפרת. היא אף מציינת במבוא - וליתר דיוק במפתח - כי "ההתמודדות עם מחקר זה וחיבור הספר שבעקבותיו זימנו לי חידושים בעלי ערך מעבר לספר המונח כאן".

קרבת הבשר והבשורה

אחד ההישגים של "המילים המתבקשות" הוא אופן הסידור של הערכים. בעבור כל יחידת תחדיש יצרה המחברת סרגל קבוע, שכולל בתוכו שורת מידע זהה: פירושו של הערך, תרגומו ושיוכו הסמנטי. מעבר להמצאת הסרגל, מוצנע בטבלת ההישגים של אפרת הישג אחר: יחידת הדיון והמידע בכל ערך, מה שמופיע מתחת לשורה הקבועה, משתנה כלפי כל תחדיש ותחדיש. זה הפטנט הרשום - ברטושית: ה"אקנה" הרשום, מלשון קניין - שהייתי זוקפת לזכותה של מיכל אפרת. כל ערך מכתיב דיון אחר כמו שכל פה מכתיב תותבת אחרת וכמו שכל ילד תובע התייחסות אחרת.

העובדה שאפרת אינה מנסה לכפות על כל תחדיש אותו סוג של דיון גורמת לקריאה בספר להפוך להרפתקה מרתקת, דינמית ועתירת אנקדוטות. כך, למשל, הערך "שנות העשרה" מתפרש על פני פסקה ארוכה ובה מביאה המחברת קטעים מן הראיון האחרון של רטוש לפני מותו: "בתרגומו של ספר אחד התחבטתי למדי במסירת מונח אנגלי לעשור השני של חיי האדם. לבסוף צץ הפתרון: שנות העשרה או גיל העשרה. רק כשנתיים ימים לאחר שיצא תרגומי לאור נזדמן לידי איזה תרגום, דומני של לאה גולדברג, בעריכתו של א. שלונסקי, ומצאתי שם בדיוק אותו ביטוי: שנות העשרה. ספר זה יצא לאור כשנתיים לפני תרגומי הנ"ל. רגזתי כמובן מאוד על מאמץ החינם שהוצרכתי להשקיע, כדי לפתור את הפתור".

"יש בסיפור זה כדי להעיד שאין רטוש מונחה על ידי תאוות חדשנות באשר היא חדשנות", כותבת אפרת בהמשך, ונראה לי כי הצדק עמה. רטוש היה אדם מוסרי ואידיאולוגי מדי מכדי להתיישב ולכתוב את "מילון רטוש" לשם הטפיחה על האגו. מלים חדשות התבקשו לו כחלק מן המהלך הטבעי של האדם שהיה ושל התחומים שהעסיקו אותו באופן שוטף במהלך חייו. המלה התבקשות מעידה על כורח, על צו ולהט פנימי, וכן על מסירות נפש ועניין אמיתי, שאינם יכולים להתכנס בשום זהות מקצועית או שם תואר כזה או אחר. בכפוף לאותו קנה מידה אתי של התבקשות, הספר שחיברה אפרת התבקש ונדרש מן המצאי הגולמי שהועמד לרשותה בדמות עיזבונו של רטוש, ואינני יכולה להעלות על הדעת מבנה נאמן יותר מאשר זה שגיבשה.

פרופ' אפרת, שמתמחה במורפולוגיה וסמנטיקה ומלמדת בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, היא אשתו של הבלשן הידוע פרופ' עוזי אורנן, אחיו של רטוש, שמזוהה אף הוא עם התנועה הכנענית ושכתב, בין היתר, מילון בשם "המילים האובדות". פרט זה אינו בא כדי להעניק ממד רכילותי, אלא דווקא כדי לפרוש את יתדות האוהל העצום הזה, שברקע של הקמתו מעורבת משפחה שלמה שקשרי הדם שלה הם רק חלק קטן מקשריה המקצועיים ומאחוות הרעיון המשותף שהיא חולקת. מדובר בהתאזמנות, אם נתעקש לדבר רטושית, בקואינסידנציה של מקרים ואנשים, שאין להפריד בין קרבת הבשר שלהם לבין קרבת הבשורה שהניעה ומניעה אותם. "המילים המתבקשות" הוא צאצא לשבט של לשונאים: שורשי, קנאי ורודף עברית. מלאכת מחשבת מלאת השראה, קפדנית ומושקעת מאין כמוה, שהכוחות הפועלים מאחורי הקלעים שלה חברו יחדיו על בסיס מוצק של אחוות רעיון משותף. קבוצה שיתופית הדוקה, מפעל משפחתי, ללא ספק.

אפרת מישורי היא משוררת וד"ר לספרות. ספר שיריה "שנלך על הירח?" יראה אור ב-2012 בהוצאת הקיבוץ המאוחד



יונתן רטוש. לא למען החדשנות לבדה


ריצ'רד גיר בסרט ''קצין וג'נטלמן''. ברטושית: מאדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו