תגובה | הכל היה שקר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ברשימתו "יונת שלום עקובה מדם" ("תרבות וספרות", 25.3) כותב בר קוטלרמן שיחסו של ארנבורג ליהדות לא היה חדגוני, כפי שנהוג היה לראותו, אלא מורכב. ואכן, התובנה הזכירה לי את תוכניתו השבועית של הפרופ' מיכאל הרסגור בגלי צה"ל - "שעה היסטורית", שאותה הקדיש לאיליה ארנבורג. וכך אמר:

"הייתי במוסקבה ב-1967 לרגל הכנס הבינלאומי של הנוער. טילפנתי למזכירתו של ארנבורג וביקשתי להיפגש עמו. מזכירתו אמרה: ?מר ארנבורג לא מקבל אורחים'. הופתעתי כששמעתי: ?מר' ולא ?טובריש' (?חבר' ברוסית). עניתי: ?אני מישראל, באתי ליומיים'. השיב: ?תבוא היום בחמש'. בפגישתנו, שארכה מספר שעות, עבר אתי ארנבורג על כל יצירתו. כשגילה שיש לי עבר צרפתי, דיבר אתי צרפתית. היה מאושר לדבר צרפתית. סיפר לי שהארכיונים של לנינגרד ומוסקבה רבים על ירושתו. יש לו חומר עצום מלפני המהפכה ולאחריה, מה שפורסם ומה שלא. נתן לי את ספרו האחרון: ?הפשרת השלגים' (שחשף והוקיע את משטר האימים של סטאלין בשנים 1949-1953), ואמר: ?יש דבר אחד שהתחיל את הכל: השקר. אי אפשר לבנות משהו סולידי על בסיס שקר. כאן הכל היה שקר'".

ארנבורג לעג לביקורת על ספרו וכינה אותה: "דקדנטית" (זו היתה ההאשמה הקלאסית נגד המערב), כי היו הרבה אנשים שידעו את האמת, אך לא יכלו לפרוץ את האמת. הרסגור הציע: "אולי תבוא לישראל"? ענה לו ארנבורג: "אם אבוא לישראל, ירצחו אותי". בסיום הפגישה, אמר ארנבורג להרסגור שהוא משאיר את המורשת שלו ל"יד ושם" בירושלים.

והרסגור סיכם: "הוא מת חודשיים לאחר פגישתנו, ואנשים לפני מותם אומרים את האמת. וזו היתה האמת שלו: יד ושם". בבירור שערכתי מתברר שב"יד ושם" שמורים חלק מכתביו של ארנבורג ששימשו אותו בעת הכנת "הספר השחור", שכתב עם וסילי גרוסמן, על הטבח ביהודים באזורים הכבושים של ברית המועצות ובמחנות ההשמדה בפולין בין השנים 1941-1945.

ריקה קידן

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ