בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פאוסטוס, בוגד, אכלא את נשמתך

זקן קדוש מנסה להשיב את פאוסטוס אל האל, אך איומיו של מפיסטופלס משיבים אותו לסורו. קטע מהמחזה "דוקטור פאוסטוס". תירגם מאנגלית מאיר ויזלטיר

תגובות

איש זקן:

אה, דוקטור פאוסטוס, אלו רק יכלתי

להנחות את צעדיך אל דרך החיים,

לשביל אשר יוליך אותך ליעד,

יביא אותך לנוחבגן-עדן!

בלב שבור, זב דם, מהול בדמע -

דמעות של יסורים, דמעות של נחם

על זהמה דוחה, בזויה, בקרבך,

שסרחונה משחית בנפש פנימה

כל חלקה טובה בפשע הזדוני

של חטאים מתעבים, אשר

לא יסלקו אותם שום רחמים,

רק מתק החמלה של הגואל,

כי, פאוסטוס, רק דמו ישטף את אשמתך

פאוסטוס:

איכה, פאוסטוס, מה עשית, אפס?

: פאוסטוס, ארור אתה, ארור! תנחל יאוש ומות! בדין קורא הגיהנום, שואג בקול,

"בוא פאוסטוס, כי הגיעה שעתך."

(מפיסטופלס מושיט לו פגיון)

ופאוסטוס בא, והוא יפרע חובו.

(פאוסטוס מכוון את הפגיון לדקור עצמו)

איש זקן:

לא, הרף פאוסטוס, אל תאמר נואש!

מעל ראשך אני רואה מלאך,

רוחף ממעל עם קנקן של חסד,

נכון למזג אותו אל נפשך.

על כן שוע לרחמים, ומיאוש רחק נא.

פאוסטוס:

אה, חבר יקר, אני מרגיש איך המלים

מפיך הן מזור למצוקות נפשי.

הנח לי רגע, אהרהר בחטאי.

איש זקן:

אלך לי, פאוסטוס היקר, אבל

לבי כבד עלי, ירא מאד

כי נשמתך תאבד ללא תקוה.

(יוצא)

פאוסטוס:

פאוסטוס ארור, איה הרחמים?

גם חרטה יש בי, אך גם יאוש.

בתוך לבי נטש עוד מאבק,

הקרב העז בין גיהנום לחסד.

איך אחמק מידי המות האורב?

מפיסטופלס:

פאוסטוס, בוגד, אכלא את נשמתך

על אי-ציות לאדוני הרם.

חזר בך, או שאקרע אותך לחתיכות.

פאוסטוס:

מפיסטופלס יקירי, הפצר באדונך

למחל על החצפה שבה חטאתי,

ואני אשוב ואאשר בדם

את נדר דבקותי בלוציפר.

מפיסטופלס:

מהר, עשה זאת, ובלב שלם,

פן תגרר לסכנות גדולות.

(פאוסטוס פוצע את זרועו וכותב בדמו)

פאוסטוס:

חבר יקר, יסר בענויים,

מן המיטב שבגיהנום שלנו,

זקן נבזה ועקום זה, שהעז

להרחיק אותי מלוציפר שלך.

מפיסטופלס:

אמונתו עזה. נפשו לא בידי.

"דוקטור פאוסוטוס" למארלו יוצא לאור בימים אלה באוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו