בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דבר השופטים | ביטוי של אי-נחת

תגובות

תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" העמידה אסופה גדולה של סיפורים (למעלה מאלף סיפורים נשלחו לתחרות). ברובם התבטא ניסיון ראשוני "לספר סיפור", כלומר למסור חוויה באמצעות נרטיב, ולגולל כך התנסות, פגישה, זיכרון. לא תמיד הניסיון הראשוני משכנע, אך במקרים רבים הוא ניסיון כן, ובמקרים אחדים מדובר בניסיון מבטיח. בתוך אלפי העמודים מפציעים להם רגעים ספרותיים ממין זה: ראשוניים, בוסריים עדיין, ובכל זאת בכוחם לגעת בנו, לעורר בנו הרהור, ניכור או קירבה נדירה. את הסיפור הקצר אפשר לקרוא על דרך זו כרישום, כטיוטה. ומכאן השמחה על סיפורים אלה, שנכתבו ונשלחו ונעשו חומר לקריאה, וכעת מקצתם גם רואים אור ונעשים נחלת הכלל.

למעלה מאלף הסיפורים שקראנו איפשרו לנו, השופטים, לחרוג מן המנדט הספרותי שניתן לנו וליצור מעין מדגם סוציולוגי ופסיכולוגי - לא מחייב - של "הנפש הישראלית" בת הזמן הזה. לבד מן התשוקה שאינה מתמעטת לאחוז ב"עט" סופר, שפע הסיפורים מייצג את מגוון הנושאים הרחב המעסיק כותבים מכל שכבות הגיל ומגזרי החברה בארץ; ניתן למנות את מקצתם: סיפורי חיילים (רשמים מתקופת הצבא, מן המלחמה והכיבוש), סיפורי חיות ("דיבוב" של בעלי חיים לפרספקטיבה לשונית), סיפורי "שואה" (בעיקר מסירה מפי "הדור השלישי", המספר עדיין על תסביכי רדיפה), סיפורי "תל-אביב" (רשמים מחייהם של סטודנטים), סיפורי הגירה וסיפורי מסורת (שארית של חיי דת, אמונה ורדיפת משמעות).

האסופה הזאת היא מקרית ואינה צריכה להעיד על דבר. כל טקסט נושא ומוסר את "הסיפור" שלו. אך בתוך ומעבר לממד החד-פעמי של האסופה ושל הסיפור עצמו אפשר היה לגלות גם מחזורים תימטיים: נושאים חוזרים, פיגורות דומות, דפוסי עלילה משותפים. אבל אין טעם לחפש כאן סימנים ל"מגמה ספרותית".

בחלק גדול מן הסיפורים ניכר אי-נחת. רבים מבטאים החמצה, כישלון, העדר מוצא, משבר ופערים. ובאשר אלה פערי תודעה, הפער שבין המינים (הנשי/הגברי; האנושי/החייתי), או פערי הדורות, הם נותרים לפי רוב ללא גישור ובלי פתרון.


הזוכים בתחרות הסיפור הקצר תשע"א

עדי אריאל

נולדתי ב-1966, גדלתי בחיפה, וגר כיום ברמת-גן. נשוי ואב לשלושה. בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל-אביב. עובד כמהנדס תוכנה ברמת החייל. לפעמים מוצא את עצמי כותב קוד פואטי, או מחפש באגים בסיפורים. בשנה שעברה פורסם סיפורי "אבל הדגים חזרו" כסיפור מומלץ בתחרות זו.

נורית ריגלר

נולדתי ברמלה כבת זקונים להורים ניצולי שואה. את הקונפליקט שלי עם אלוהים פתרתי כשפרשתי מפעילות ב"בני עקיבא" והתחלתי לנסוע לים בשבת. למדתי בחוג לצילום במכללת הדסה בירושלים ובחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב. אני יוצרת ומתגוררת בתל-אביב. הייתי כתבת חדשות ומגזין ב"ידיעות אחרונות". בשנים האחרונות אני כותבת כ"סופרת צללים" אוטוביוגרפיות של דמויות בולטות בציבוריות הישראלית. במקביל אני משלימה כתיבת רומאן ביכורים ומתחזקת את הבלוג "אנקדוטה" ב"קפה דה-מארקר".

חבצלת לואיס חן

בת 27, ילידת קרית גת. בעלת תואר ראשון במוסיקולוגיה, לקראת תואר שני בספרות עברית. עוסקת בכתיבת שירה ופרוזה, מעבירה סדנאות כתיבה יצירתית וקורסים של מוסיקה חווייתית לילדים, ומנחה ערבי שירה. כיום גרה עם בעלה אלנתן ובנה בן השנה בירושלים.



חבר השופטים של תחרות הסיפור הקצר של 'הארץ'. מימין לשמאל: אייל מגד, יהודית רותם וגלילי שחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו