בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שני ספרים בקצרה | מסעותי עם ורה ואישה אחת

תגובות

מסעותי עם ורה אדית זק. מטר, 215 עמ', 88 שקלים

כמה מלבבת היא תמונת שתי האחיות, הגדולה כבר נערה מתבגרת והקטנה כמעט תינוקת, על עטיפת הרומן האוטוביוגרפי של אדית זק, וכמה מתעתעים בקורא יופיין וחיוכיהן: האחיות הן רק אחיות למחצה, ולא אושר, אלא טרגדיה נוראה מחברת ביניהן. אחותה של ורה ואמן הצליחו איכשהו לשרוד את מחנה הריכוז (הלאגר, כמו שקראו לו הניצולים), אבל האב ויתר האחיות נרצחו על ידי הנאצים. עם תום המלחמה, פגשה האם את אביה של ורה, שגם הוא איבד את כל משפחתו והיה ממש שבר כלי, והם נישאו והביאו אותה לעולם. "מסעותי עם ורה" מספר את סיפור הישרדותה של חלק ממשפחתה, שמקורה במזרח סלובקיה, מהערים קושיצה, ברטיסלאבה ומסביבותיהן, שחלק מיהודיהן ניסה לברוח להונגריה ולהסתתר שם במהלך המלחמה ורובם נלקחו למחנות הריכוז, עונו עינויים קשים ונרצחו. אחרי שנולדה ורה, עלו הוריה לישראל ביחד איתה ועם אחותה, אניקה, וניסו לשקם בה את חייהם. אבל הזוועה רדפה אותם בכל אשר הלכו: זק מתארת את האם הפונה לאנשים שנראו לה כמו בני משפחתה ברחובות, את ההאזנה המייסרת ל"מדור לחיפוש קרובים" ברדיו, את העצבים הרופפים, את החרדה, את עקרותה של אניקה, שנבעה כנראה מהתקופה שבה נכלאה במחנה הריכוז, ואת הטירוף שנראה שהוא נחלתם של כל הניצולים, ובמיוחד, כמו שאומרת אמה של הגיבורה, של אלה שהשאירו את הילדים שלהם שם ונותרו בחיים. שברים מסיפור ההצלה ומסיפורי העולם הקודם של האם ושל הבת שומעת הגיבורה מפיה של אחותה הגדולה בסדרה של סיפורים שהיא מספרת לה לפני השינה. אם עד כה נכתבו ספרי זיכרונות של הניצולים עצמם, דומה שבשנים האחרונות עוברת הכתיבה על שואת יהודי אירופה תפנית מסוימת שבמרכזה כתיבה של הדור השני: זק מעבירה באופן מצמרר ומרגש מאוד את חוויותיה של ילדה, שעל אף שעדיין לא נולדה בימי מלחמת העולם השנייה היא קורבן למעשים שנעשו בה.


אישה אחת יצחק מאיר. ספרית מעריב, 295 עמודים, 89 שקלים

רוז'י מאייר, אשה בחודשי הריון מתקדמים, בורחת ביחד עם בניה, ארווין הבכור וג'קי הצעיר מאימת הנאצים במארסיי לאחר שבעלה נעלם לבלי שוב. מכיוון שהצרפתית שבפיה דלה מאוד, היא מתחזה לאילמת, ובנה ארווין (יצחק), שגם כותב את הספר מנקודת מבטה כביכול, משמש לה פה. היא עוזבת את מארסיי עם תעודות מזויפות לתפארת ומגיעה לבית מוניי, אחותה המתגוררת בסנט קלוד על הגבול השווייצרי וגם היא הרה ללדת, כשפניהן של שתי האחיות מועדות בעצם לשווייץ. שם, הן מקוות, יימצא להן מקום מסתור לפחות עד שהמלחמה תסתיים. יצחק מאיר עלה ביחד עם אמו ועם אחיו הקטנים לישראל לאחר תום המלחמה. אחיו, שאתו עבר חלק גדול מהחוויות המתוארות בספר, נהרג במלחמת ששת הימים. את הספר הזה מספר מאיר בשמה של אמו, במכתב שהיא כותבת כביכול לבעלה על הקורות אותה בדרך. אמו של מאיר, ילידת טרנסילווניה שנמלטה לאנטוורפן שבבלגיה, ידעה רק פלמית מעטה, על פי עדותו, וצרפתית דלה עוד יותר. כך שעל אף תעודותיה שזויפו לתלפיות, נחשדה תמידית והיתה קורבן אפילו לאלה שניסו לעזור, גם אם עשו זאת תמורת כסף. על אף הפרטים הביוגרפיים הללו, הספר כתוב בעברית משובחת בגוף ראשון והוא רצוף ניתוחים פסיכולוגיים מעמיקים, שבכל יצירה ספרותית אחרת היו משרתים יפה את הדמות שבפיה הושמו. אלא שכאן, בהתחשב בדמות שמפיה הם נכתבים, הם בבחינת עושר השמור לרעת בעליו. לעתים קרובות דומה שהמחבר מטביע את הגיבורה בהגיגיו שלו ובלשונו המתייפייפת, והקורא מתקשה להאמין שהם משקפים את עולמה של אמו או את שפתה. התקשיתי להאמין בכך שהם פרי תודעתה של האשה הזאת, שאינה יודעת שום שפה כראוי חוץ מהונגרית, והיא נסה על נפשה ומנסה בכל כוחה להציל את בניה מהנאצים. בהישרדות בכלל, ובזאת בפרט, יש משהו לא פיוטי, משהו עירום, פשוט, כואב, מחריד, ועטיפתה במלים יפות ובהגיגים פילוסופיים פוגמת באמינותה, וחבל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו