בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לבלה גוטרמן | אחריה

צביה לובטקין היתה ממנהיגי גטו ורשה וממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות, אך בהשוואה לשותפיה למרד, ולבעלה יצחק (אנטק) צוקרמן, שמה נשאר מוצנע. ביוגרפיה חדשה מפנה אליה את אור הזרקורים וחושפת אשה קשוחה אך אמפטית ונערצת, שצו התנועה היה בשבילה צו החיים

תגובות

לפני 50 שנה, בעת משפט אייכמן, השמיעו ניצולי השואה עדויות מחרידות. גדעון האוזנר, התובע מטעם המדינה, חש חובה להציג במסגרת המשפט גם את מקרי ההתקוממות היהודית, ולכן זימן לדוכן העדים את צביה לובטקין, שיחד עם מרדכי אנילביץ', מארק אדלמן ואחרים לחמה נגד הנאצים במרד גטו ורשה. בצעירותה הצטרפה לובטקין לתנועת הנוער הציונית "פרייהייט" (דרור), וכשפרצה המלחמה, כבר היתה בעמדת הנהגה בתנועת החלוץ. למרות שהיה לה סרטיפיקט, היא בחרה להישאר באירופה ואף התנדבה לחזור מביאליסטוק, שהיתה בשליטת הרוסים, לשטח הכיבוש הגרמני כדי לחבור לחניכיה, וכך הגיעה אל הגטו. ב-1946 עלתה ארצה, ויחד עם בעלה, יצחק (אנטק) צוקרמן, גם הוא ממנהיגי המחתרת, הקימה את קיבוץ לוחמי הגיטאות ופעלה לשימור מורשת המחתרת היהודית. כעת, 33 שנה לאחר מותה וכששמה כמעט נשכח, רואה אור "צביה האחת" (הקיבוץ המאוחד ויד ושם), ביוגרפיה מקיפה על חייה מאת הד"ר בלה גוטרמן, מנהלת המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

מה היה חלקה של צביה לובטקין במרד גטו ורשה?

"ב'מרד הקטן', שפרץ בינואר 1943, היא לקחה חלק פעיל ממש. היא לא ישבה בבונקר, אלא יצאה ערב-ערב לסיורים, כדי לעודד ולחזק את האנשים ולהעביר מידע. היא נהגה לבקר בבונקר של מרדכי אנילביץ' במילא 18, היתה לצדו ועודדה את רוחו. רק במקרה היא לא היתה שם כשהתרחש האסון הגדול והבונקר שלו התגלה. כשחזרה לחורבות מילא, מצאה שם אנשים הלומים, חלקם פצועים. היא הניחה את הכאב האישי בצד, ריכזה את האנשים, ואחרי שיצרה קשר עם בונקר שהיתה ממנו יציאה לתעלות הביוב, הורתה להם לצאת לדרך - וכך הם נחלצו מהגטו".

כיצד התוודעת אל לובטקין?

"שמעתי עליה ועל בעלה בילדותי, משום שהיו גיבורי תנועת הצופים החלוצים במחנות העולים, שבה הייתי חניכה. דמותו של אנטק היתה ידועה יותר, כי צביה היתה צנועה - היא דיברה תמיד בלשון רבים. במחקרי עד כה עסקתי בחקר מחנות העבודה ומחנות הריכוז. בשלב כלשהו הבחנתי שבעשורים האחרונים נושא הלחימה הפעילה בזמן השואה הוסט הצדה לטובת העיסוק בהישרדות ובקידוש החיים. חשבתי שראוי לכתוב על הנושא, ואז גיליתי שלא נכתב מחקר על צביה. החלטתי שאני רוצה להתחקות אחריה".

איזו אשה גילית?

"אשה צנועה, נחרצת, רצינית ואיתנה באמונתה. צו התנועה היה בעבורה צו החיים. אנשים אהבו אותה אהבת נפש, העריצו אותה. היו לה דרישות גבוהות, אבל לצד קשיחותה, היתה אמפטית. קראו לה ?האחות הגדולה', ?צביה האחת'. היא תמיד היתה רכה כלפי מי שנזקק לכך. פלדה עטופה במשי (היא גם היתה יפהפיה, עם פנים חזקות ומבט חודר)".

צוקרמן ולובטקין היו סמלים של המרד היהודי. מדוע לא המשיכו למלא תפקידים ציבוריים גם בארץ?

"במקרה של אנטק, אני חושבת שהיו סיבות פוליטיות. מאיר יערי, מנהיג השומר הצעיר, למשל, כתב מכתב אישי אל חייקה גרוסמן, שבו ביקר את אנטק על שלא השתתף בלחימה בגטו - כשפרץ המרד, הוא נשלח, בניגוד לרצונו, לצד הארי, כדי לחדש את הקשרים עם המחתרות הפולניות ולהשיג נשק. המכתב הזה התפרסם ופגע בו מאוד. במקרה של צביה, אני לא חושבת שהיא היתה מעוניינת בהנהגה. בכלל, היא מעולם לא דחפה את עצמה, רק קיבלה את מה שהטילו עליה. היא מונתה לראש מחלקת הנוער בסוכנות היהודית, והיתה שלוש פעמים מזכירת הקיבוץ, אבל בעיניה ההגשמה הגדולה היתה שהקימה פה קיבוץ על שם לוחמי הגטאות והנציחה את החברים שנפלו".

איזו מין זוגיות היתה לה עם צוקרמן?

"זאת היתה אהבה ענקית. אנטק היה גבר שרמנטי, טיפוס חם, מתפרץ ומתבדח, שידע לצטט שירה ונשים הלכו שבי אחריו; וצביה היתה רצינית, קרה ושתקנית. על רגע המפגש שלהם אנטק סיפר שראה אשה צעירה עומדת בצד, מדברת בשקט, ואז לפתע טופחת בידה על השולחן בהחלטיות, וכך היא שבתה את לבו - אבל הם מימשו את החברות ביניהם רק אחרי שאנטק חזר משטחי פולין המזרחיים והגיע לוורשה. בין הצעירים היו אפילו התלחשויות על משולש אהבים. פרומקה פלוטניצקה, שהיתה חברה טובה של צביה, היתה מאוהבת באנטק, אבל כשראתה שלבו נוטה לצביה, פרשה מהמרוץ. הם היו כל כך אחוזים זה בזו - ישות אחת מגובשת מאוד - לכן כשכתבתי על צביה לא יכולתי להימנע מלכתוב גם עליו".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו