בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינני רוצה להיוולד

סיפור

תגובות

היא בהריון, אף-על-פי שכבר הגיעה לסוף תקופת פוריותה. היא עברה ייסורים נפשיים וגופניים, הרופאים נואשו ממנה, אך היא לא אמרה נואש. יום אחד פסק הרופא: "זהו, אין לנו שום אמצעים לעזור לך". אבל היא, משום מה, לא האמינה. משהו שינן בראשה: "אל תאמיני". הימים נהפכו לשבועות, השבועות לחודשים, והנה זה בא. בטנה מזדקרת והיא מראה אותה בגאווה לכולם. יהיה לה ילד!

והילד ישנו. היא מרגישה אותו מתקרב. הוא כבר ליד שערי לבה. היא משוחחת אתו לילה לילה. היא מלטפת את הבטן ומדברת אליה ומשוכנעת שהוא שומע אותה. והעיקר, הוא שלה. היא מקרבת את שפתיה הסדוקות מהתרגשות אל בטנה, ובלחש הנמוך ביותר, כאילו מישהו עלול לשמוע, אומרת: "בני, אין לך מושג כמה השפלות, כמה בדיקות, כמה דקירות, כמה תרופות בלעתי בגללך". הוא זע, והיא מרגישה את תנועותיו.

היא אומרת לו: "בני, כמה דוקרות לי השכמות, כמה אין להן סבלנות לחכות כדי לחבק אותך בזרועותי, לקרב את שפתי לשפתיך הקטנטנות. את כוס המרורים שלי בציפייה לבואך שתיתי עד תום. בוא כבר! שפתי רוטטות מתשוקה לנשק אותך. אני אורגת סולם כדי שתוכל להגיע אלי במהרה".

אבל הוא עונה: "אמי, אני נאלץ לסרב לך. אל תנסי להשפיע. אל תדחפי, אל תאלצי אותי להיפרד ממך. בשום מקום בעולם לא יהיה לי יותר טוב מאשר בבועת האהבה שלך".

היא בוכה והדמעות זולגות על לחייה. אבל בלי קול. והוא ממשיך: "אמי, אני יודע שיהיה לך קשה לשמוע את מה שבפי הלא מעוצב עדיין, אבל אני חייב לומר לך: אינני רוצה להיוולד! אני רוצה להישאר ברחמך. טוב לי פה. חם לי פה. הלחות מגינה עלי מקיפוח. הביטי סביבך! ראי מה קורה בחוץ. אינני מוכן לצאת אל חוץ כזה, שבו רוגשת סופה שאין יודע מאין באה. אינני רוצה להיות שותף לכל הפורענות שעל פני האדמה. איני חפץ לקחת חלק בחורבן העולם. האם את מבינה?

"את אומרת לי שבחוץ מסתובבים בני אדם? באחד הימים יקומו בני אדם אלה איש על אחיו להורגו. ערים וכפרים יחריבו בידם. עמים יירדו לטמיון. הטבע יתרום את חלקו לחורבן. אגמים וימים יקפצו למעלה מעריסתם, כאילו מישהו נשכם, ובנופלם חזרה ייהפכו לבוץ טובעני. הרי הגעש בכל פינות העולם ייעורו ויקיאו את הלבה הרותחת בתהומות. בבטן האדמה רותחת הלבה, כועסת ומחכה. היא תזרום ותרד ממרומי ההרים, דוהרת ומכסה כל מה שעומד בדרכה. בהתקררה ייהפכו הכל למאובנים. האנשים יהיו לפסלי כאב שפניהם המעוותים מביעים זעם, תדהמה וחוסר אונים. העצים יתאבנו אף הם, ורק אלה שהספיקו לרדת למחתרת, להעמיק מטה עד תחתיות העולם, יצילו את קיומם.

"הוי אמי, אם את רוצה בטובתי אל תפריעי לי. תני לי להישאר בבועת האהבה שלי!"

הילד מתעקש. במעט הכוחות שצבר הוא נצמד לבועה. אך הוא חש שהדבר בלתי אפשרי. הוא מפסיד ואמו מנצחת. לבסוף הוא יוצא לאוויר העולם. האחות המיילדת תופסת את רגליו בידיה ומניחה לראשו לצנוח מטה. הוא מרגיש מרומה ומשמיע קול זעקה. הקול גדול כל כך, שספי העולם מתרופפים.

***

צבי אייזנמן נולד בוורשה ב-1920 ועלה לארץ לאחר קום המדינה. הוא הצטרף לקבוצת המשוררים ביידיש "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), וכל ימיו כתב ופירסם שירה ופרוזה ביידיש. באחרונה החל לכתוב גם בעברית, בין השאר את סיפורו הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו