הרוח הוא המכריע

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בגיליון "תרבות וספרות", ערב שביעי של פסח (24.4), קראתי בעניין רב את הפרוטוקולים שפירסם מרדכי נאור על הצעות בן-גוריון לתרגם לעברית יצירות וספרי עיון קלאסיים. בזיקה לכך אני מרשה לעצמי להביא דברים כמעט זהים לחלוטין של בן גוריון, שנאמרו על ידו תשע שנים מוקדם יותר, באסיפת הייסוד לכינון האקדמיה ללשון העברית. הימים היו שלהי מלחמת העצמאות, עוד טרם יסתיים מבצע חורב בחזית המצרית. בדברים שנשא באסיפה בב' בטבת תש"ט אמר בן גוריון בין השאר: "הגורל רצה שמדינת ישראל תוקם תוך סערת מלחמה, ושגילוייה הראשונים של העצמאות היהודית לא יהיו גילויי רוח, אלא גילויי כוח... אמנם גם בכוח ובחיל - הרוח הוא המכריע. בלי הרוח שלנו, מסופקני אם היינו מנצחים". אשר ליעד החינוכי של מדינת ישראל קבע בן גוריון: "עלינו להנחיל לאומה את כל אוצרות הרוח והתרבות והמדע וההשתלמות האנושית... רק בכלי אחד: בכלי הלשון העברית".

מקומה של העברית בעיצוב דמותה התרבותית של מדינת ישראל היה ערך מרכזי מאוד בעיניו של בן גוריון. ולא עוד, אלא שכבר במרחשוון תש"ט מצא בן גוריון זמן לפגישות עם סופרים ואנשי רוח במאמץ הכללי לגיבוש האומה וליכודה. לקראת הפגישה השנייה שזימן, הגישה ועדה בת שלושה חברים - פרופ' מרטין בובר, פרופ' בן-ציון דינבורג והסופר דוד שמעוני - הצעה מפורטת בדבר כינון מועצה מיוחדת שתעסוק בענייני התרבות במדינה בכלל ובבעיות הקליטה הרוחנית של העולים בפרט. פרטים אלה מבוססים על ארכיון האקדמיה וגנזך המדינה ולקוחים מספרי על העברית "בראי המדינה" שיצא אשתקד על ידי האקדמיה ללשון העברית.

נתן אפרתי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ