בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בין חברים" ממשיים או מדומים

תגובות

בחלוף (כמעט) יובל שנים מאז פורסם קובץ סיפוריו הראשון, "ארצות התן", שב עמוס עוז אל הגשם הראשון מפיג השרב, אל הברושים המיתמרים בחצר הקיבוץ ואל התנים הצובאים על השערים, מאיימים "לפלוש בכוח אל המעגל הפנימי" (שם, עמ' 20) - המואר באור יקרות של העקרונות הנעלים. "בין חברים", הסיפור שפורסם ב"תרבות וספרות" בערב פסח (18.4), הוא סיפור מיתולוגי. סיפור אהבים בין אב לבתו (או ספק בתו) פתח גם את קובץ הסיפורים המוקדמים (שנכתבו בשנים 1962-1965 ותוקנו לקראת הוצאתם המחודשת ב-1975). בגירסתו הראשונה והטעונה של הסיפור ממלאה את תפקיד הגבר המפתה דמות שוליים, נפח/אומן, מן החריגים הנספחים אל המייסדים עתירי הזכויות, מזנבים בשורותיו, מבקשים לאמץ אל חיקם את הפירות הנושרים מן הסלסלה המשותפת - פרי העמל הקיבוצי הידוע לתפארה. איש אפל, יצרי, חייתי זה, מאזכר בדמותו הכעורה את הפייסטוס, הנפח המיתולוגי, מן הדמויות הדחויות של הפנתיאון האולימפי.

בגירסתו הנוכחית של הסיפור מאייש את תפקיד המפתה גבר דומיננטי הידוע באהבהביו, בדומה לזאוס, ראש הפנתיאון ההלניסטי החשקן, שהרפתקאותיו הידועות לשמצה ממלאות את דפי המיתוס. גירסה זו מציבה את הנערה הנחשקת בין שתי דמויות אב, בין שני אבות (בדומה לתרצה, גיבורת סיפורו של עגנון, "בדמי ימיה"): אב/מאהב "חזק ותקיף" (בלשון הסיפור "בין חברים") - כוחני ודורסני, ואב ממשי "חלש" והססן. ההקשר התרבותי הנזכר כמו בדרך אגב, ועניינו הוויכוח העקרוני בדבר זיקתם המשפחתית או הקהילתית של התינוקות הרכים שנולדו בימיו הראשונים של הקיבוץ, תורם לחידוד ההקשר הערייתי של הסיפור, שגילוי עריות כטאבו חברתי קמאי רוחף עליו.

בדומה לאחיה של גאולה, גיבורת הסיפור "נוודים וצפע", בסיפור הנוכחי נהרג אחיה של הנערה בפעולת תגמול (שם) - בפשיטה על כפר ערבי (כאן). בדומה לסיפורים נוספים של עוז ("מקום אחר", "לדעת אשה") נותרו האב ובתו בודדים לנפשם עם פירוק התא המשפחתי לאחר מות האם, מעין משולש חסר צלע חסר אחיזה ונוטה למעוד.

ההקשר החברתי הדומה של שני הסיפורים, המוטיבים החוזרים, סיפור העלילה המשותף, כל אלו ממחישים את הדרך שעבר עוז בדרכו הפואטית למן הימים המצועפים של מחוזות התן האפלים, רוויי "קולות הלילה שאינם משתנים לעולם", ה"באים אלינו משם" ("ארצות התן", עמ' 25) - מושכים ודוחים כאחד, עד לימים הבוהקים של הפשטות הכמעט ריאליסטית. עתה, כשהקיבוץ חזר אל השיח התרבותי הספרותי המקומי, שב עוז אל "ארצות התן" ומאירם באור מפוכח. כל שהיה נסתר גלוי עתה לאורה הצורב של התכלת העזה, וכל שנותר מן הסיפור הטעון יצרים אפלים הוא סיפור מוכר לעייפה על זקן אשמאי המפתה נערה צעירה, בדומה לשאר גברים מזדקנים הזכורים לנו מן המאגר התרבותי, כדוד המלך (שהגיבור נושא את שמו), הומברט הומברט, מאהבה הידוע לשמצה של לוליטה, כחול הזקן גיבור מעשיות האימה - שכולם נזכרים כאן. לקולות צקצוק המקהלה האנושית המלווה מני אז את הדרמה האנושית, שב ונחשף הסיפור הרוחש בשכבת התשתית של התרבות לרבדיה, הוא סיפור הבסיס שעל אף גלגוליו ותמורותיו נותר אחד.

הזמנים השתנו, משטרים קרסו, אידיאולוגיות איבדו מזוהרם, אבל הסיפור האנושי השב ומסופר בגרסאות שונות לאורך השנים נותר עומד על תלו, על אף התפאורה המשתנה. המנצח זוכה תמיד בכל הקופה, והשלל, כבכל חברה אבהנית הראויה לשמה, הוא הנערה הענוגה. החברה הקיבוצית, המתנהלת לכאורה "בין חברים", אינה יוצאת דופן במקרה זה. ההקשר החברי כביכול ממחיש את ההחפצה של הדמות הנשית המועברת "בין חברים", משרתת את הפטריארך - הוא האב הממשי או המדומה. ההקשר האידיאולוגי הרעיוני השיתופי ממחיש את העיוות שביישום השיטה הגורסת שכולם שווים בעוד שלמעשה תמיד יש מי שמוערכים בה כשווים יותר. ברוח זו מיישמת הדמות הדומיננטית הכוחנית את כלל המפתח של בעלי השררה כפי שתיארו חז"ל. בחברה הדוגלת ברכוש משותף מכוח עיקרון הברזל ששלי שלך ושלך שלי, יש מי שסבור ששלי שלי וגם שלך שלי, כזכות היתר שאינה ניתנת לערעור של מי שהכוח בידיו "לעשות סדר בדברים".

ניצה קרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו