בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע שתק הנהר?

תירגם מערבית אלון פרגמן

תגובות

בימי קדם היה הנהר מסוגל לדבר. הוא אהב לדבר עם הילדים שבאו אליו לשתות ממימיו ולשטוף את פניהם וידיהם, ונהג לשאול אותם בבדיחות הדעת: "האם כדור הארץ סובב סביב השמש או השמש סובבת סביב כדור הארץ?" הנהר שמח כאשר השקה את העצים והפך את עליהם ירוקים.

הוא נהג לתת ממימיו בנדיבות לוורד כדי שלא תיבול, וקרא לציפורים לשתות ממימיו כדי שיוכלו לשיר. הוא נהג להשתעשע עם החתולים שבאו אליו ולהרטיב אותם, וצחק בקול כאשר היו מתנערים בניסיון להסיר מעליהם את טיפות המים שדבקו בהם.

באחד הימים בא איש בעל פנים זועפות, נושא חרב בידו, ואסר על הילדים, על העצים, על הוורד, על הציפורים ועל החתולים לשתות מהנהר בטענה שהנהר שייך רק לו.

כעס הנהר וצעק: "אינני רכושו של אף אחד".

אמרה ציפור זקנה: "יצור אחד אינו יכול לשתות את מי הנהר כולם".

האיש בעל החרב לא שעה לצעקות הנהר ולדברי הציפור, ורק אמר בקול גס ותוקפני: "מי שרוצה לשתות ממי הנהר שלי, חייב לשלם לי מטיל זהב".

אמרו הציפורים: "נשיר לך את השירים היפים ביותר".

אמר האיש: "זהב טוב משירה".

אמרו העצים: "ניתן לך את פירותינו העסיסיים ביותר".

אמר האיש: "אוכל מפירותיכם מתי שארצה, איש לא יוכל למנוע זאת ממני".

אמרה הוורד: "אתן לך את הוורד היפה ביותר".

אמר האיש בלעג: "איזו תועלת יש בוורד היפה ביותר?"

אמרו החתולים: "נשחק לפניך כל בוקר את המשחקים הכי מרתקים ונשמור עליך בלילה".

אמר האיש: "אינני אוהב את משחקיכם, חרבי היא השומר היחיד שלי, שבה אני שם את מבטחי".

אמרו הילדים: "נעשה כל מה שתבקש מאתנו".

אמר האיש: "אין בכם תועלת, כי אין לכם שרירים חזקים".

אז השתררו בכל מבוכה וייאוש, בעוד האיש המשיך לדבר ואמר: "אם אתם רוצים לשתות ממימי הנהר שלי, שלמו לי את הזהב שביקשתי".

ציפור קטנה לא יכלה לשאת את ייסורי הצמא וניגשה לשתות ממימי הנהר, ואולם האיש מיהר לתפוס אותה והרגה בחרבו. בכתה הוורד, בכו העצים, בכו הציפורים, בכו החתולים, בכו הילדים, כי אין להם זהב, ואין ביכולתם לחיות בלי מים, אבל האיש בעל החרב לא הרשה להם לשתות ממי הנהר.

קמלה הוורד, יבשו העצים, עזבו הציפורים, החתולים והילדים, וכעס הנהר, והחליט להפסיק לדבר.

ברבות הימים, הגיעו אנשים אוהבי ילדים, חתולים, וורדים, עצים וציפורים, וגירשו את האיש בעל החרב. הנהר חזר להיות חופשי, מעניק ממימיו לכולם ללא תשלום, אבל ממשיך לשתוק, ותמיד רועד מפחד פן ישוב האיש בעל החרב.

"מדוע שתק הנהר?" 7-9, 1973

הסופר והאינטלקטואל הסורי זכריא תאמר, יליד 1931, גולה בשלושים השנים האחרונות לא הרחק מאוקספורד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו