בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעוף הברבורים מאת סמי מיכאל | ברבור שחור, ברבור לבן

תגובות

מעוף הברבורים

סמי מיכאל. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 223 עמ', 89 שקלים

מזה זמן רב לא קראתי פרק ראשון של רומן ישראלי העשוי מלאכת מחשבת כה מדוקדקת וקפדנית כפרקו הראשון של "מעוף הברבורים". שלושת עמודיו הראשונים של הספר הם עמודים עתירי רמזים מסקרנים, סמלים שיתפתחו ויתמלאו בהמשך העלילה, דפים המכילים פרוזה גבישית וצלולה.

האקספוזיציה מציגה לפנינו מפגש בין שני האחים לבית אלכביר: וויליאם ושרגא, סופר צללים ויערן. אתר השיחה הטעונה (וויליאם חושש מ"קרבת יתר" בין זוהר, בנו, לבין מיטל, בתו של שרגא) הוא חדר העבודה של וויליאם, המתואר כמקדשו הפרטי והאינטימי ביותר, מקום שאליו לא מוזמן איש, והכיסאות הבודדים בו אינם נוחים מתוך כוונת מכוון. מן החלון של החלל הרחמי, האקסקלוסיבי, נשקף המרחב הירוק, יערות הכרמל. שרגא בולש בעיניו אחר קווי האש הנגלים ביער, ו-וויליאם מזהיר אותו מפני החלון הגבוה. האש היא המוטיב היסודי שסביבו חג הרומן: האש הטבעית, העלולה לכלות יער, האש מעשה ידי אדם, קרי האש הצבאית, ובמישור המטאפורי - האש הפנימית, החשמל הפועם בגוף, הבעירה המצויה בנו תדיר, זו שבלעדיה אנו טרף לחידלון, לדיכאון ולמוות.

וויליאם, מי שהיה קצין מצטיין וסופר של ספר אחד שזכה לתשבחות, שוקע במצולות נפשיות אחרי שירה בשוגג על כוחותינו במלחמת סיני (אירוע המתחוור לנו לאשורו רק בעמוד 105), ובוחר לנתב את המעיין היצירתי שלו לכתיבה מחדש של ספרים ובתוך כך - העלאתם לגדולה של מי שאינם ראויים להיקרא כלל סופרים. בעוד ממלכתו הפיסית והרוחנית של וויליאם שוכנת בעלטה, פירושו של השם שרגא, הלקוח מארמית, הוא אור. כך מונחות נקודות המגע של המסד הסמלי של הספר: פנים וחוץ, חושך ואור, ה"חיים" מול "הספרות".

הרומן כולו הוא תצוגת מופת של מאבק האיתנים המתחולל בין המלים והדברים, בין הממשי ליצוגו, יום יום, שעה שעה. שיאו הרגשי של הספר מתרחש כאשר מתגלה המניע למהלך המרכזי בסיפור, הנע בין "יבום מודרני" לגילוי עריות, בין מתן ביטוי גופני לאהבת אמת לסרסרות לשמה - וויליאם "נותן" את אשתו שירה לאחיו שרגא. "חדלתי לתפקד כגבר... שירה רוצה גם להיות אמא", מתרץ וויליאם, שנטייתו המינית ההומוסקסואלית, שאתה למעשה לא הצליח להתמודד, התגלתה לשרגא עוד קודם. הרהוריו של שרגא בהצעתו המהממת של אחיו מתמקדים בביקורת על ניסיונו של וויליאם להכפיף את חומרי המציאות לרצונו, ללוש אותם משל היו בני האדם אותיות פורחות באוויר: "אחיו רקם עלילה עוצרת נשימה ומתוך גחמה של יוצר הוא כופה עליו תפקיד של דמות סתמית". אולם ההצעה מתממשת, לחרדתו של וויליאם. במרירות הוא מטיח בשרגא: "הצלחת לשכנע אותה לאהוב אותך. יפה".

סיפור הפיכת אהבתם של האח והרעיה מסיפור כפוי למחצה וחשאי לרומן גלוי הוא הציר הרעיוני החולש על הספר - הנחתם באיחודם, תוך צפייה בזוג ברבורים באגם בסלובניה. הנה, לכאורה, יתרון החיים השוקקים, הרוחשים, על "סימני הדפוס המת" הוא כה ברור, עד כי אפילו צורת החיים הבדלנית רואה עצמה חייבת תשובה ל"חיים", גם אם מעוותת חלקית ולקויה - ולא היא.

המאבק על כתיבת הסיפור, השאלה מי אוחז בעט - סמל פאלי מובהק - מי בעל הכוח לעצב הן את הזיכרון ההיסטורי והן את הלך הרוח של העכשיו, הוא המוטיבציה העקרונית מאחורי "מעוף הברבורים". למעשה, מיכאל יוצר כאן התקה מבריקה של נוסחת הקונפליקט הבין-עדתי שנגלע בין מזרחים לאשכנזים בנוגע לאשה ולארץ (ראו "קופסה שחורה" של עמוס עוז) לקונפליקט פנימי בין שני אחים מזרחים. שלוש הדמויות מגלמות בגופן את "הגוף הלאומי" של העלילה הישראלית, אולם הגוף הגברי ההרואי הוא גוף כושל, מובס.

מיכאל מנתץ את מיתוס הלוחם והסופר, ה"ספרא וסייפא", ומציגם ככלי ריק, אפל ומשובש מוסרית. סופו של כלי הנשק לירות באחים-לנשק, ומכאן קצרה הדרך לשימוש בעט ככלי מושחת ומשחית: שרגא מאשים את וויליאם כי "ספרות הצללים" שלו אינה אלא לשון נקייה למעשה זנות.

גם דמותו של שרגא אינה צומחת מן החלל הריק. הספרות העברית מכירה כבר שומר יערות מפורסם - מהסיפור "מול היערות" של א"ב יהושע. אולם בעוד "שומר היערות" מנכיח את התשוקה הפלסטינית למציאת הכפר האבוד, תשוקה שסופה שריפת היער, מישיר מיכאל מבט אל האלימות הכבושה בלב-לבה של הישראליות. שומר היער ב"מול היערות" הוא סטודנט, מתבודד תמהוני, הרחוק מרחק רב מ"שומר היער" הוויטלי, גיבור הספר הקלאסי "מאהבה של ליידי צ'טרלי", ודומה כי דמותו של שרגא ממצעת בין השניים. אגב, באחת האפיזודות בספר אף מוקראים לאורחים הקבועים במשחק הפוקר בבית אלכביר קטעים מ"ליידי צ'טרלי", בתרגום ליידיש עסיסית.

זמן ההתרחשות הבדיוני של "מעוף הברבורים" משתרע בעיקרו על שנות ה-60 וה-70, עד מלחמת יום הכיפורים. "מעוף הברבורים", אם כן, הוא מעשה תיווך ספרותי שבאמצעותו מבקש סמי מיכאל ליצור את המקום שממנו אפשר לקרוא קריאה ביקורתית ורטרוספקטיבית את "רוח הזמן" של אותה עת בישראל. הצלבת שתי שכבות הזמן מאפשרת לראות את השינויים שחלו במרקם החברתי. כך, למשל, כותב מיכאל: "במקרים רבים נשים אכלו חצץ, בלעו דמעות מרות של תסכול ומפח נפש, התגברו על תלים של סלידה ושאט נפש והמשיכו לחיות במחיצתו של הגבר האלים, האנוכי, הכנוע, הטיפש, הקמצן, הפזרן, הכושל... על שום שמעמדה של אשה גרושה היה גרוע שבעתיים ממעמדה של אלמנה". כך הוא מתאר את תאוות הקרב שבה היתה שטופה ישראל לאחר מלחמת ששת הימים: "הרמטכ"ל משה דיין ציין בספרו על המלחמה ההיא כי מבכר הוא סוסי קרב נלהבים ודוחה מעליו מפקדים שזהירותם קיצונית".

מי שכתב את "שווים ושווים יותר" (1974), והיה מודע בזמן אמת לגזענות שבה היתה שטופה ישראל, לא יוותר על איזכור ההתמודדות אתה. בעלילת משנה אפיזודית, נאלץ אחד מדיירי הבניין, אשכנזי שהוא, לרוע מזלו, שחרחר, להתמודד תדיר עם דעות קדומות המרתיחות אותו. שלל עלילות המשנה מתרחשות בשיכון המצוי בחיפה, ברחוב הקרוי "אינטרנציונאל" ומאכלס בתוכו גם זוג מעורב (ערבייה ויהודי), החיים בידידות אמת עם שאר הדיירים. המיקרוקוסמוס של הבניין, על ערבי הפוקר המשותפים והדיונים הספרותיים הנערכים בו, מציע נתח מהוויה עירונית מאוד, מתוחכמת, שהתקיימה במקביל למרחב הסמלי המרכזי של ישראל אז - הקיבוץ.

נטיעת עלילת הספר בשנות ה-60 וה-70 היא זו המעניקה לרומן את אמינותו ההיסטורית, דווקא בגלל שהמרכיבים המרכזיים שבו - הדחקת ההומוסקסואליות ודחיית האפשרות להתגרש - עברו שינוים מפליגים. גדולתו של הרומן בעיני היא ביכולתו להעלות לפני השטח, העשוי מחומרים מלודרמטיים מובהקים, מספר רב של מערכות יחסים סמליות.

אולם בתוך הרומן עצמו מוצנע עוד קריטריון-על לבחינה של ספרות טובה. כך מתואר סיועו של שרגא לוויליאם בבחינת כתבי יד: "ואם הצליח להיבלע כתייר אל תוך יצירה אמינה ושוקקת רגשות היה משיב לאחיו את כתב היד בטפיחה על הקלסר, ?זה שווה משהו'". "אמינה ושוקקת רגשות" היא אם כך אבן הבוחן המכרעת בעיניו של סמי מיכאל עצמו המדבר מפיו של שרגא. מיכאל מאמין אפוא בתפישה הרואה במוחשיות של הדמויות ובעומק הרגשי שלהן את עיקר כוחה של הספרות, וכזהו "מעוף הברבורים" שכתב: רומן העשוי במתכונת "קלאסית", סיפור הטומן בחובו צער אינסופי, כאב, סבל ועונג, ומציית לקוד הספרותי התר אחר מעמדם הייצוגי של הדברים, ולא רק אחר ממשותם. סמי מיכאל כתב עד כה יותר מ-15 ספרים, רובם הפכו לנכסי צאן ברזל של הספרות הישראלית, ולדעתי הוא כבר זכאי לפרס ישראל.

הד"ר קציעה עלון היא חוקרת ספרות ואוצרת



סמי מיכאל על רקע מפרץ חיפה. ספרות שוקקת רגשות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו