בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות לצבי עצמון: על כתיבה והתנגשות

שירה ומדע לא הולכים בדרך כלל ביחד. צבי עצמון, זוכה פרס עמיחי, מסביר איך הוא מצליח לשלב בין התחומים, כיצד הישראליות משפיעה על היצירה שלו, למה הקשר בין יופי לאמנות הוא בעייתי ומתי אהבה היא משהו ששווה לכתוב עליו

תגובות

צבי עצמון יקבל החודש את פרס השירה היוקרתי על שם יהודה עמיחי (יחד עם חמוטל בר-יוסף). הפרס מוענק לו על מפעל חייו, כפי שהוא משתקף בספרו "חלקת" (קשב), שמקבץ מבחר מתוך שמונת ספריו של עצמון לצד שירים חדשים. שירתו של עצמון עוסקת באופן חד ומזוקק בצדדים שונים של הקיום האנושי, ושל הקיום הישראלי בפרט. בנימוקים למתן הפרס התייחסו השופטים לדמיון של עצמון לעמיחי בכך שהוא משורר "קשוב ואמפטי", ש"רגישותו מופנית תמיד אל הזולת". במקביל לכתיבה, עצמון עוסק במדע. הוא מלמד במכללת דוד ילין לחינוך בירושלים ומשמש זה שנים כעורך המדעי של כתב העת "גלילאו". ב-2003 פורסם ספרו "גוף הנפש", על המוח האנושי.

כיצד שירתך מושפעת מהעיסוק המדעי שלך?

"קודם כל, מבחינת מאגר המלים שאני משתמש בהן - בחלק משירי מופיעות מלים מתחום המדע. שנית, גישות מסוימות בשירה שאפשר למצוא בהן קרבה למדע מדברות אלי יותר. למשל, שירה המנוסחת באופן מדויק ובהיר".

השירה יכולה להלך עלינו קסם והמדע, שמסביר תופעות, דווקא מסלק את הקסם מהעולם. האם לא קיימת סתירה בין שני התחומים שאתה עוסק בהם?

"אני לא בטוח שאני מסכים עם זה ששירה טוענת את העולם בקסם - לפחות לא כל שירה, שהרי שירה היא כמעט כל דבר. אבל אני אכן חושב שיש סתירה כלשהי בין שירה למדע. בכל זאת אני עוסק בשניהם מפני שאדם בהחלט יכול להיות פעם דבר אחד ופעם אחר. אדם צמא, למשל, נמצא במצב שונה לגמרי מאדם שאינו צמא. הצמא - כל מחשבתו נתונה לשתייה, ואילו בכל מצב אחר הוא לא מתעסק עם זה כלל. אני חושב שאדם יכול לחשוב ברגע מסוים באופן מדעי, וברגע אחר לראות את אותו דבר עצמו מהזווית השירית, או הרוחנית. אבל אי אפשר לעשות את שניהם באותו הזמן".

האם "יופי" הוא מטרה כשאתה כותב שיר?

"הקשר בין יופי לאמנות מאוד בעייתי. מה זה יופי? אני יכול לומר שפרח בשדה יכול להיות יפה, אשה יכולה להיות יפה, שקיעת שמש, אפילו מכונית. אבל להגיד על מעשה אמנות שהוא מאוד יפה זו בעיה מאוד חמורה בעיני, כי אמנות צריכה להרעיד אותך, להניע אותך, לחנוק אותך. אז אני לא יודע באיזה מובן אמנות צריכה להיות יפה, אבל בוודאי זה לא אותו מובן שבו פרח הוא יפה. וגם אם תקחי את הפרח היפה ותצלמי אותו, זאת לא תהיה אמנות".

יש לך שירים כמו "שאלה פתטית בעלת מבנה תחבירי מורכב", או "הלנה, שיר בעייתי", שנראים כפרודיה על שירי אהבה. הרומנטיקה מוצגת בהם כהבל. אתה מאמין באהבה?

"כשהתחלתי לכתוב, השירים היחידים שכתבתי היו שירי אהבה, ולא חלמתי שאי פעם אכתוב על משהו אחר. אהבה היא כוח אדיר, מרכזי ביותר, ואני בהחלט מאמין שהיא קיימת כרגעי קסם, אבל את רגעי הקסם עצמם אי אפשר להביע, וגם איני מרגיש צורך להביע אותם. הצורך להביע במלים מגיע רק כאשר משהו מאיים על האהבה, וכשהיא נהרסת. ואז, רק כשאתה מניח את רגעי הקסם ליד משהו אחר, כשאתה שם אותם בהקשר אחר, אתה מגלה אותם כאמנות. זה מתקשר לשאלה הקודמת - הציור של הפרח היפה לעצמו אינו אמנות, צריך להכניס שם משהו אחר כדי להפוך את זה מתיעוד לאמנות. צריך לשים ליד זה כתם דם, פרח רמוס, חיה מתה".

רבים משיריך עוסקים בשואה, במלחמות ישראל, במצב הפוליטי בארץ. הישראליות שלך מכבידה עליך כמשורר, או דווקא מפרה אותך?

"אני לא כותב כמי שכפאו שד על פוליטיקה. החיים עוברים ואז יש רגע מסוים שפתאום זה מצטבר, ואתה רוצה לכתוב על זה. אני חושב שבישראליות יש יותר רגעים שמשהו מצטבר בהם מאשר במקומות אחרים. כדי לכתוב אני צריך התנגשויות, צריך חיכוך. לכן, אישית, מבחינת השיר, אולי טוב שאני גר פה, מבחינת החיים - אני לא רוצה להמשיך את המשפט".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו