בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה ספרים בקצרה: רומן בכתובים, התלחשות וטעמה העצוב של עוגת הלימון

תגובות

רומן בכתובים קובי אריאלי. כנרת, זמורה-ביתן, 143 עמ', 82 שקלים

קובי אריאלי לקח על עצמו משימה גדולה: הוא מביא סיפורים עם שמות מקראיים להוויה המודרנית, מספר לקוראים סיפורים שהם מכירים ומשיב בהם רוח חדשה. אריאלי אינו צולל לז'אנר הנדוש עד זרא של פרשנות, אלא מצמיח עלילות חדשות שהקשר שלהן למקרא קלוש. הוא מצליח לעשות זאת יפה בדרך כלל, והסיפור הטוב ביותר בקובץ הסיפורים הזה הוא "יונה", שגיבורו הוא עיתונאי בעל טור בעיתון שמציע את הביקורת הספרותית שלו לעורכת מדור הספרים. משנענתה לו, הוא דוחה את הביקורת מיום ליום, אינו מצלצל לבנו של הסופר החי בלונדון כפי שציוותה עליו, וכשהוא מנסה לברוח לארצות הברית כדי לפוש מהטרדותיה, רק נס מציל אותו ומביא אותו ללונדון שממנה הוא חוזר והכתבה בכליו. החיבור בין הנביא הנמלט יונה לבין העיתונאי שאינו יכול לעמוד בדד ליין שקבעו לו הוא חיבור מצחיק ומבריק. הסיפורים אינם שווים באיכותם, אך יש ביניהם פנינים ולכן חבל שלעיתים אריאלי אינו מרסן את נטייתו לבדחנות תפלה ואינו חוסך מאיתנו את הבדיחות שעל פיהן ערבים לא יודעים להגות פ' שמופיעה בסוף ב"עפרוני", ואת פישנזון שמסריח מדגים ב"יונה", כי זה ממש מיותר.

התלחשות אליס הופמן. מאנגלית: יחיעם פדן. ספרית הפועלים, הקיבוץ המאוחד, 128 עמ', 68 שקלים

הן היו שתי ילדות בעיירה ספרדית קטנה: קטלינה, ששערותיה מקורזלות ואפה מעוקל, ואסטרלה היפה ממנה, שמשפחתה נוצרת סוד שגם היא איננה יודעת מהו בדיוק. הם אינם אוכלים בשר חזיר, אבל מגדלים חזיר כחיית מחמד; הם מצטלבים אחרת משאר הנוצרים בסביבתם; סבה, חוסה דה מדריגל, עוסק ברפואה במרתף הבית ואמה מלקטת עשבים ורוקחת מהם תרופות, ופעם בחודש היא יוצאת מחוץ לעיר וטובלת בחשכה בבריכה סודית. כשבא אנדרס בן-דודה של קטלינה לגור בבית הוריה, מתאהבות בו שתי הנערות אבל הוא מעדיף את אסטרלה, והקנאה מעבירה את קטלינה על דעתה: היא מגלה לשלטונות את סודם הנורא של שכניה, היותם מראנוס, יהודים בסתר, והשלטונות רודפים אותם ובסופו של דבר גם מעלים את האם ואת האח, הלומד בבית הספר לכמרים, על המוקד. אליס הופמן בחרה בנושא מעניין והיא מטפלת בו בעדינות. היא מתארת יפה את האווירה שהובילה לגירוש ספרד, את הרדיפות שקדמו לו ואת הפלגים השונים שנוצרו בקרב היהודים. הספר אמנם מיועד לבני הנעורים, אבל גם מבוגרים ייהנו ממנו.

טעמה העצוב של עוגת הלימון איימי בנדר. מאנגלית: קטיה בנוביץ. אחוזת בית, 296 עמ', 88 שקלים

ניגשתי לספר הזה מתוך השתוקקות אמיתית - ציפיתי לטעמים נפלאים, לתיאורי אוכל ולחגיגות הדוניסטיות - ונחלתי אכזבה רבתי. איימי בנדר רצתה לכתוב ספר חניכה שבמרכזו הגיבורה, רוז אדלשטיין מתארת את התפוררות משפחתה, אך כנראה חשה שהחומרים שבידיה אינם חזקים מספיק. על כן הדביקה לכל זה גימיק בדמות יכולתה של הגיבורה לטעום את רגשותיו של מי שבישל את המזון שאותו היא אוכלת. מכאן גם שמו של הספר: ביום הולדתה התשיעי אופה לה אמה עוגת לימון עם שוקולד, והילדה חשה את עצבותה של האם ואת בדידותה מבעד לטעמי העוגה. זה לא רק מופרך ובלתי משכנע בעליל, אלא שזה נראה כפרי באושים של חברת השפע, ההופך את האדם לשני קצותיו של צינור עיכול, ומייחס לקונסטרוקציה הזאת גם מעלות רוחניות, שנעדרות ממנה ללא ספק. בנדר מנסה להציג עוד כמה תחומים על טבעיים של המשפחה הזאת, כמו היעלמויותיו החוזרות ונשנות של ג'וזף אחיה, וכמו יכולתו של סבה לרחרח אנשים ולאבחן את מצבם באמצעות הריח. על גב הספר כתוב שהכישרונות הללו הם מטאפורה להתמודדות של היחיד מול העולם, אבל אני מזמן לא קראתי יצירה נפוחה ונעדרת הומור כמותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו