בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משורר בשטח | האומנם כאוס? על השירה העברית החדשה ברשת האינטרנט

"זוטא" ו"כאוס", שני אתרי שירה

תגובות

כשם שלאינטרנט יש השפעה על חיינו כמעט בכל תחום של המציאות כך הוא הדבר גם ביחס לשירה בכלל ולשירה העברית החדשה בפרט. בלוגים אישיים של משוררות ומשוררים; אתרים המפרסמים שירה; דפי פייסבוק וסרטונים שבהם מוקראים שירים ביוטיוב - כל אלה נהפכו זה מכבר לדבר שבשיגרת השירה גם בארץ או לפחות במרחב הווירטואלי שלה.

לפני זמן מה שמעתי את המשורר נתן זך אומר בתוכנית רדיו כי ברגע שהשירה העברית תתכנס אל תוך האינטרנט היא תגווע. נדמה כי יש מן הצדק בדבריו; משהו מן הדינמיקה האדירה של שירת האמת אכן אובד לה במעבר מן העולם האמיתי אל רשת האינטרנט. ואולם לא תמיד צגי המחשב החוצצים בין השיר לבין קוראיו הם הסיבה לריחוק המסוים שנוצר בין השירה לקהלה.

שני אתרים משכו את תשומת לבי במיוחד בהקשר זה. האחד שמו "זוטא" ומוגדר על ידי עורכיו הצעירים, רונן אלטמן קידר, ענת אבישר ולי עברון-וקנין, כ"קצר-עט לספרות קצבית". הוא החל לפעול ב-7.4.2009 ומתפרסם אחת לשבוע, מדי יום שלישי, בצורה של גיליון בן ארבע יצירות, שלוש כתובות ואחת חזותית (ציור או תצלום) מתוך מטרה להיות "קצר ולעניין, קצבי, אמיתי ואותנטי".

עד כה פורסמו למעלה ממאה גיליונות בתחומים הנוגעים בעיקר ביחסים שבינו לבינה. הגיליון הראשון נקרא "שמנת" ובפתח הדבר שלו כתבו העורכים: "ברוכות הבאים... זהו הגיליון הראשון, וכיאה לכזה הוא מלא בהבטחות קצפת, משאלות שמפניה וחלומות קוויאר. תיהנו". הופיעו בו שני סיפורים קצרים מאת קרן ארחה וחנה ליבנה; תצלום מאת אמילי יעקובי ושיר קצר מאת המשורר רוני סומק.

כמו באתרים אחרים ברשת, כך גם באתר זה, ניתנת לקוראים האפשרות להגיב ולעתים נוצרות בשל כך סיטואציות מעניינות. כך למשל בגיליון השלישי, שכותרתו "נוצה", שני מגיבים תהו מדוע שירה הנאה של המשוררת ללי ציפי מיכאלי, "בלהות בלהות", הובא כשהוא ממורכז שורות. "הבחירה להציג טקסט ממורכז מנמיכה וחבל", כתב אחד מהם והעורך, רונן אלטמן קידר, השיב: "הטקסט ממורכז לבקשת היוצרת; אני אשאיר לה להסביר מדוע, אם תרצה בכך". והיא אכן הסבירה: "כי השירה במרכז הבמה עכשיו!"

אמנם כן, נדמה כי השירה היא העומדת במרכזו של קצר-העט "זוטא" אך לצערי אין הדברים נכונים למשוררים המוצגים בו עם שירתם. על רובם לא נכתבה שום הערב ביוגרפית ולעתים נראה כאילו אין גם כל קו אמנותי העומד מאחורי הבחירה בשיריהם זולת נושאי הגיליון. רבים הם המשתתפים ב"זוטא" עד כדי כך שכמעט מדי גיליון הם מתחלפים ובדרך זו אי אפשר לפתח הזדהות עם מי מהם כיוצר.

שירה של סלי מצויינים, "REM", הכולל מוטו ברוח התקופה: "ויאמר הנביא: פני הדור כרוחב הפס", מופיע בגיליון הנקרא "תזזית", ומשקף, כמדומה, משהו מן הניכור הזה: "בעולם של / קליפים, / זפזופים, / הפרעות קשב, / הווייתך מצטמצמת לכדי / משפטים ללא / מילות קישור, / אקטיבי-23-מצויד היטב-לבילוי / דמותך / קולאז' / איברים / מפוקסלים... / אין / מקום / לגעגוע". קצר-העט "זוטא" ממומן בחסות בית הסופר בירושלים.

בלוג השירה "כאוס" מאת המשורר שי אריה מזרחי, לעומת זאת, הוא יוזמה פרטית לחלוטין והוא מצא חן בעיני הרבה יותר דווקא בשל הקו האסתטי הברור שהוא נוקט, קו שדווקא איני מסכים לו: "מטרת (=הבלוג) היא לא לעשות סדר בכאוס הקיים בעולם השירה העברית הצעירה, העכשווית. מטרה שכזו תהיה יומרנית מדי לנוכח עשרות המשוררים הצעירים הקיימים, חלקם נחבאים יותר, חלקם נחבאים פחות, רובם פועלים בריק גדול ומייאש, רובם ככולם רוצים ששירתם תישמע ושיהיה לה הד. מטרתו של כאוס", כותב מזרחי, "היא למלא את הריק הזה בשירה טובה, שירה שתדבר, שירה שיהיה לה טעם".

האומנם יש כאוס בשירה העברית החדשה? האם אין משוררים צעירים שבולטים יותר בשירתם לעומת אחרים? בוודאי שיש, אך כדי שלכאורה לא יהיו, מזרחי מטשטש את העקבות. מאז החל האתר הזה לפעול, ב-14.6.2010, פורסמו בו 58 פוסטים שבהם הופיעו למעלה מ-50 משוררים עם שיריהם (גילוי נאות: גם שיר שלי הופיע שם). בדרך זו אכן נוצר כאוס ומוחמצת האפשרות לקבוע טעם אישי ולסמן דרך.

בחרתי לצטט כאן את אחד השירים הראשונים שפורסמו בבלוג. זהו "השיר נושב" מאת כנרת לפידות והוא מופיע בספר-שיריה "על הנהרות על היאורים" (כרמל, 2003). כל כולו בשתי השורות היפהפיות הללו: "השיר נושב מבעד לשערות גופי / רוח קלילה עוברת על הדשא הרך". על כך כותב מזרחי: "אם יכולתי הייתי נבלע גם אני בדשא הרך ובשיר שהוא כולו ארוטיות חרישית וקסומה של טבע וגוף המשתלבים זה בזה". לשמחתי כי רבה, גיליתי כי ממש לאחרונה בחר מזרחי להביא בבלוגו שיר נוסף משל אותה המשוררת ולחרוג בכך במעט מן הריבוי הכאוטי שהוא נוקט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו