בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אבירי הדרך" מאת מייקל שייבון | יהודים עם חרבות

מייקל שייבון מצליח להפוך את כל הסטריאוטיפים היהודיים על פיהם. מה שנהדר כל כך ב"אבירי הדרך" זה שהוא עושה זאת כבדרך אגב

תגובות

אבירי הדרך

מייקל שייבון. תירגמה מאנגלית: סמדר מילוא. הוצאת עם עובד, 183 עמ', 88 שקלים

לכתוב עלילה כמעט-אפית זה מעשה מפתיע לסופר מצליח ופופולרי כמו מייקל שייבון. באחרית הדבר של "אבירי הדרך" הוא מסביר כיצד הגיע ליצור סיפור הרפתקאות טעון ברגעים נשגבים ונוראיים כאחד בתקופה שבה על ספרות "רצינית" להיות מינורית, ריאליסטית, עם גיבורים ש"גורלם הוא הגורל הנצחי של דמויות בסיפורים קצרים בני זמננו - אכזבה, אסון, אובדן, הארה קשה, רגעי חסד עגמומיים. גירושים; מוות; חולי; אלימות, מקרית וביתית; גירושים; כוונות רעות; רמאות ורמאות עצמית; אהבה ושנאה בין אבות ובנים, גברים ונשים, חברים ואוהבים; הארעיות של היופי והתשוקה; גירושים - זה בערך הכל, אני חושב". שייבון אינו מפנה עורף לסביבה הנטורליסטית של רוב יצירתו, אבל מדגיש את תשוקתו "לצאת להרפתקה קטנה". ואיזה כיף שהוא יצא אליה: ב-176 עמודים הוא משרטט ביד האמן הקלילה שלו רומן פיקרסקי מצוין, מלא בדמויות עסיסיות ובאתרים מסעירים ברחבי הקווקז ובסביבות הים השחור במאה העשירית.

"אני אביר הדרך, נוטש אמונת אבותיו, עריק, ליסטים, חרב להשכיר, גנב", מכריז על עצמו זליקמן - "דחליל בהיר שיער שמוצאו מאיזו ארץ ערפילית... ברנש כחוש, דק רגליים, בעל ארשת עגמומית, לבן כחלב נרות, שערו צונח לו בשני וילונות זהובים משני צדי פניו המוארכים". זליקמן, הרופא חובב החשיש, נודד בממלכת הכוזרים - אותה ממלכה מסתורית ששליטיה קיבלו על עצמם את הדת היהודית - עם עמרם, ענק אפריקאי, ש"מעורו הבוהק כעין הציפוי שעל קומקום נחושת, מעיניו הנשיות כעיני גמל, מגולגולתו הנוצצת עם ציצת הצמר, שגון הכסף שלה העיד על גיל שרק הקשוחים שבגברים מגיעים אליו, ויותר מכל מחזותו השלווה, שהתריעה על טבעו הרצחני וגילתה אותו לעיני כל... מכל אלה ניכר שהאפריקאי לא מזמין שאלות וגם לא מבטיח לסבול אותן".

בתחילה מוצגים אבירי הדרך כיריבים שמגיעים לכדי דו קרב בפונדק ידוע על שלוחה נידחת של דרך המשי. אלא שעד מהרה מתגלה שזליקמן ועמרם הם צמד תחמנים, המנסים להפיק רווח מכל הזדמנות הנקרית בדרכם. לרוע המזל, הם מסתבכים בפרשייה שקשורה לבית המלוכה הכוזרי, ועל כורחם מקבלים אחריות על אחרון הנסיכים. כבכל סיפור הרפתקאות ראוי לשמו, מפנים מפתיעים מתרחשים בכל פיתול בדרכם של אבירי הדרך, והעלילה נחתמת בגראנד פינאלה. את הטקסט מעטרים איוריו של גארי ג'יאני, שליוו את הפרקים הראשונים של "אבירי הדרך" ב"ניו יורק טיימס" (שם פורסם בהמשכים ב-2007). זהו בונוס לקוראים, שכן בדרך כלל התפישה המו"לית האנכרוניסטית היא שאיורים "זה לילדים".

ברוח הספרות האתנית הפופולרית בארצות הברית, שייבון עוסק ביצירתו בעיקר בהיבטים של החוויה היהודית. למרבה הצער, בישראל 2011 צירוף מלים כמו "חוויה יהודית" מתקשר מיידית לפרויקטים טרחניים של הסוכנות, או למיזמים מעוררי פיהוקים של ארגונים רב-תרבותיים למיניהם. אבל בספרות של שייבון אין שום דבר מעורר פיהוקים.

ב"הרפתקאות המדהימות של קוואלייר וקליי" הוא פרש מניפה מרהיבה ומבדרת של תולדות חייהם ושאיפותיהם של אבות הקומיקס האמריקאי בשנות ה-30 וה-40 - יהודים צעירים מברוקלין - בתערובת נמרצת של היסטורה ובדיון. ב"איגוד השוטרים הידיים" הלך רחוק יותר עם הבדיון, והציג בלש קלאסי במציאות אלטרנטיבית שבה רוב יהודי העולם התיישבו באלסקה, לאחר שהרעיון הציוני נחל מפלה צורבת ב-1948. ב"אבירי הדרך" הוא מרחיק לכת בזמן ובמקום, לערפילי ימי הביניים והאגדות על ממלכת הכוזרים.

בשביל הקוראים היהודים ההתייחסויות המעודנות לתרבות היהודית, שזליקמן ועמרם הם בניה העריקים, נוסכות ערך מוסף בקריאה. אבל שייבון לא מספיג את המעשה הספרותי ביידישקייט מזויף. אבירי הדרך שלו הם יהודים כפי שהתצלבנים היו נוצרים - בטבעיות , בלי לגדוש את הסאה של התסביך הדתי והלאומי.באחרית הדבר שלו הוא מספר שבתחילה קרא לספר "יהודים עם חרבות", מה שגרר פרצי צחוק אצל כל מי ששמע זאת. בעיני רוחם, הוא כותב, הם ראו "ברנש קטן ועלוב, עם משקפיים וזקן, מנופף בחרב, הלוא הוא השודד מוטל קמזויל (מ'כנר על הגג'). הם ציירו להם בדמיונם את וודי אלן הפוסע לאחוריו אל היציאה הקרובה ביותר מאחורי מטר של בדיחות וסיף רועד בידו. הם ראו את דודם מני, פגיון בין שיניו, מכנסיו חגורים לו תחת בתי שחיו, צונח מן הנברשת וחובט זה בזה את ראשיהם של שני פקחי מס מנוולים".

שייבון מצליח, ולא בפעם הראשונה, להפוך את כל הסטריאוטיפים על פיהם. אבל מה שנהדר כל כך ב"אבירי הדרך" זה שהוא עושה זאת כבדרך אגב, בלי מאמץ נראה לעין (שהוא בוודאי תולדה של מאמץ עצום) ובלי שזאת תהיה מטרתו העיקרית. מטרתו העיקרית של שייבון היא לספר סיפור עלילה מרתק, בעל הכרת ערך עצמו אך ללא רצינות יתר, ספוג באבק הדרכים של עולם עתיק שאבד ובהרפתקאות מתוחכמות ומלאות שאר רוח. "הנסיכה הקסומה" - גרסת היהודים, אם תרצו.

\ Gentlemen of the Road Michael Chabon



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו