בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות למוטי זעירא: היה העתיד

הרבה לפני שספרים על התנועה הקיבוצית השתלטו על טבלאות רבי המכר, פירסם דוד מלץ, ממייסדי עין חרוד, את "מעגלות". ספר חדש פורש את סיפור חייו של מלץ, את השקפת עולמו הייחודית, את תהליך הכתיבה של הרומן פורץ הדרך ואת הסערה שחולל

תגובות

ב-1945 התפרסם הרומן האוטוביוגרפי של דוד מלץ, "מעגלות", והסעיר את הרוחות בארץ, ובמיוחד את אנשי התנועה הקיבוצית. מלץ, איש העלייה השלישית, ממייסדי קיבוץ עין חרוד, חקלאי, מחנך וסופר, היה מהראשונים שכתבו על חיי הקיבוץ כחיים אנושיים, על היצרים והחולשות המעורבים בהם, ולא מתוך עיוורון אידיאליסטי. ב"עף בכנפיים שבורות" (הקיבוץ המאוחד) סוקר הד"ר מוטי זעירא, ראש המדרשה באורנים, את חייו של מלץ ומסביר כיצד תכונותיו, אמונותיו והניגודים באישיותו הניעו את כתיבתו הכנה ואת האומץ לעמוד מאחוריה.

מהם הקווים הבולטים באישיותו של דוד מלץ?

"מלץ היה אדם נעים, נוח וחם. דיבורו היה רך, וגם חזותו - הוא היה נמוך ולא נראה כמו הצבר המיתולוגי - שידרה רוך. היה בו חיבור מעניין של ניגודים. מצד אחד, היתה לו השקפת עולם מנומקת ואמונות מאוד מבוססות שעל פיהן ניסה לחיות: סוציאליזם, ציונות וחילוניות. מצד שני, הוא הבין באופן עמוק את הפערים בין האידיאולוגיה למציאות. היתה לו, למשל, היכולת לראות את המחיר הבלתי נסבל של היתמות החילונית והוא כאב את הניתוק מאלוהיו".

מה הטריד אותו במיוחד בהוויה הקיבוצית?

"כשאחרים עוד חגגו את הבנייה של חברה ועם חדשים, מלץ טען שבניית תרבות היא תהליך שאורך שנים, ואי אפשר לברוא אותו בהינף יד. הוא היה מאוד רגיש למקומות שבהם רוצים להטליא איזו תפישת עולם מהר, ומתח על כך ביקורת בזמן אמת. הוא ראה, למשל, איך מעצבים חג ברגע, הצביע על הפרדוקסליות של המעשה וטען שזה לא יכול להחזיק מעמד. בנוסף, העסיקה אותו השאלה מה קורה לאנשים שחיים בצפיפות חברתית. הוא חשב שדווקא במקום שבו יש חשיבות עליונה לשוויון ערך האדם, לשותפות ולחלוקת הרכוש, נוצרת איזו עייפות ואדישות לזולת. ההסבר שלו הוא שבצורת חיים שבה האדם כה חשוף לזולת, הוא מוכרח להתגונן ולסגור את עצמו כי הנפש לא יכולה לסבול את החשיפה. הוא קרא לזה ?עיני זכוכית': אנשים לא פוגשים אחד את השני בעיניים מרוב שהם חולקים את חייהם יחד".

איזו תהודה היתה ל"מעגלות"?

"זו לא מליצה להגיד שלא היה כמעט מישהו בארץ ישראל של אז שלא קרא את ?מעגלות'. היתה בו ראשוניות, כי עיני רבים, גם בארץ וגם בתפוצות, היו נשואות לקיבוץ כתופעה החשובה והייחודית ביותר של התנועה הציונית, ופתאום מישהו מבפנים מתאר את זה כמקום אנושי, עם חולשות. בחלק גדול מהקיבוצים, בסניפי תנועות הנוער ובמועדוני התנועות בעיר היה אז מה שנקרא אז משפט ציבורי, או דיון חברים, שבהם דנו על הספר בנוכחותו של מלץ, והוא נדרש להגן על האמת שלו. יש לציין שדווקא בקיבוצו, עין חרוד, התגובות היו מתונות, ואני חושב שזה נבע מכך שהכירו אותו והוא לא נתפש כמי שמוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה".

האם הספר הביא לשינוי כלשהו?

"הוא לא השפיע על אורח החיים הקיבוצי, אבל אני חושב שהוא בהחלט השפיע על האופן שבו החיים האלה באים לידי ביטוי בספרות. עמוס עוז הושפע עמוקות מהכתיבה של מלץ על הקיבוץ, ובכלל, אחרי מלץ, הכתיבה על הקיבוץ, כבר בשנות ה-40 ותחילת ה-50, אצל יגאל מוסנזון למשל, שונה לגמרי ממה שהיה לפניו. הדמויות מלאות, עם אור וצל, והקיבוץ מוצג לא רק כתמונה פלקטית של קק"ל".

איך היית מאפיין את כלל היצירה הספרותית שלו?

"אני לא חושב שמלץ כתב ספרות גדולה. הספרות היתה עבורו סדן שבתוכו יכול היה לברר לעצמו את לבטיו הרוחניים. הוא הכניס בפי גיבוריו מונולוגים ארוכים שהצידוק הספרותי שלהם הוא לעתים חלקי. יחד עם זאת, יש לו כישרון סיפורי ודמיון, ולסיפוריו יש עלילה, מתח ושיא. אני חושב שבחיים שלו, באופן שבו חינך, באופן שבו חי במשפחה וכתב, תמיד ביטא את אותן מצוקות נפש שחווה בכל זירה בחייו. במובן זה, הכל חי אצלו, הוא כתב על הסביבה הקרובה אליו ולא התאמץ להרחיק עדות. זה חלק מגדולתו ומגדולת הקיבוץ שחי בו - זה מעולם לא נהפך לבעיה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו