בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובה | צווייג ומאגנס

תגובות

בעקבות המאמר על ארנולד צווייג ובנו אדם ב"תרבות וספרות" (20.5) אני רוצה להוסיף שתי הערות. האחת, על פעולתו המבורכת של ארנולד צווייג כאחד המייסדים והפעילים של הליגה לזכויות אדם שנוסדה בארץ ישראל ב-1936. חלק מרכזי בפעולותיה היה הניסיון להיאבק נגד היחס הגרוע לאסירים מצד השלטון הבריטי, שכלל מלקות ועינויים, ומאבק על זכויות האסיר בכלל והאסיר הפוליטי במיוחד. בעניין זה שיתפה הליגה לזכויות אדם פעולה עם נשיא האוניברסיטה העברית, ד"ר מאגנס, ועם פרופסורים אחרים, שניסו להיטיב את מצבם של האסירים הפוליטים - גם הקומוניסטים וגם הרוויזיוניסטים.

תחום נוסף שבו שיתף ארנולד צווייג פעולה עם ד"ר מאגנס היה גיוס החובה לצבא הבריטי שהכריזה הסוכנות (ולא ממשלת המנדט) ב-1941. בעוד היישוב ברובו הכיר בגיוס החובה כרצוי, היו כאלה, כמו ארנולד צווייג וד"ר מאגנס ונשיא הליגה לזכויות האדם ד"ר גזונדהייט, שאמנם לא התנגדו להתנדבות לצבא אבל חתמו על גילוי דעת נגד גיוס החובה שהטילה הסוכנות היהודית. שהרי זו לא היתה ממשלה מוכרת, כפי שסברו גם חברי ההסתדרות הציונית החדשה.

חדוה בן ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו