להמשיך את שהיה אי אפשר

שלום רצבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלום רצבי

מאין את החיים להתחיל? כי להמשיך את שהיה זה זמן רב אי אפשר. קצתו כבר נשכח, קצתו נבדק ונמצא שטוב היה לו לא בא לעולם, וקצתו לא היה אלא בדיה. אז מאין, אני שואל את יחידתי, אקח את שלא היה כדי להתחיל את שאולי בקצה הסימטה עוד נותר? והיא בשלה. נבוכה. כי דליתי מאוד. עד אחרון מבטיה בושה בי ובה. מתרחקת עד קצווי גבול הראייה, עד סמוך למקום שבו לב נשבר מחפש עצמו במה שלא היה. רק כי לא היה. אז מאין? אני שואל שב ושואל. והפעם בלי קול. כי אין. והייאוש הגדול, המרחק, ההולך ורב. וכבר נערמים בפתאום מראות תמול, מראות שלשום, מראות לפני שלשום ומראות לפני לפני שלשום, ואני אנה אני בא? והקול קול גדול משבר הרים ומחולל איילות נחנק בגרון. לא לצאת. גם לא לבוא. כי עוד רגע עוד מעט, רוחץ בניקיון כפיים על שהיה עד מאוד, ימצאוני שומרי החומות וכלי זינם, חרב נקמות, בלי זעם גם בלי רחמים, בהרף עין יבואני עד תום.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ