בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגובות למוסף ספרים

תגובות

גם מחזאי ומתרגם

בתגובה לרשימתו של אירי ריקין על הספר "ימיו האחרונים של סטפן צווייג" ("הארץ, ספרים", 25.5). אני מסכים עם דברי הביקורת המנוסחים היטב של ריקין על ספרו של לורן סקסיק. אולם אני מבקש להוסיף את הדברים הבאים: ריקין מציין ש"צווייג לא היה סופר גדול. בטח לא בליגה של בני דורו, קפקא, פרוסט ג'ויס ושות'". נראה גם כי סטפן צווייג עצמו הפחית בערך עצמו כיוצר בהגדירו את עצמו כ"סופר מדרגה שנייה, דיליטנט, מחבר כרוניקות מחיי חברה". אך אין להתעלם מאיכויותיו כמתרגם וכמחזאי.

השכלתו וכשרונו הגדול באו לידי ביטוי בתרגומיו (בין השאר) ליצירות המספר והמחזאי האיטלקי לואיג'י פירנדלו; המשוררים הצרפתיים שארל בודלר ופול ורלן; המשורר והמבקר הצרפתי אנדריי סוארס; המספר, המחזאי והמוסיקולוג הצרפתי רומן רולן; והמשורר והמבקר הבלגי אמיל ורהרן. כמו כן, יש לציין את איכויותיו כמחזאי, בעבודתו "ירמיהו" וכן את עיבודו למחזה של בן ג'ונסון, "וולפונה". שם, כזכור, שינה את סופו הטראגי של וולפונה לסיום קומי אופטימי, בהבליטו את סגנון הקומדיה דל ארטה.

לעניין קביעתו של ריקין, לפיה "גם צוויג ביקש להיות אזרח העולם, תמיד חשש מהיסחפות אחרי התגייסות פוליטית וסלד מבעלי רעיונות מתקני עולם: לא היה לו מסר לבני מינו לבד מן התשוקות המטורפות של גיבוריו"; כנראה משפט זה מיטיב לתאר את צווייג בסוף דרכו, אולם אין להתעלם מ"ירמיהו" (מחזה שהוצג גם בתיאטרון העברי) שכתב בשנים 1915-1917: ביסוד המחזה הזה מונחת אמונתו האידיאליסטית-פציפיסטית באותן שנים.

דני בן-טובים

ירושלים

אמירה אבסולוטית

בתגובה לרשימתה של צביה גרינפילד על הספר "אבישג" מאת אברהם בורג ("הארץ, ספרים", 4.5). הכותבת ייחסה את אמרת הכנף "כוח משחית, וכוח אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי" ל"חכמים של אומות עולם".

יורשה לי להשלים את כוונתה הטובה על ידי ציון העובדה שמחבר האימרה הוא לורד ג'ון אקטון הבריטי (1834-1902). הסברה שנשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון הקדים אותו בכך אינה מוכחת.

אברהם פרנק

ירושלים

מה רע בברבוניה?

בתגובה למדורו של שמעון זנדבנק ("הארץ, ספרים", 20.4). ברשימה כתוב, כבדרך אגב, שהאקדמיה ללשון עברית המציאה יותר מ-1,000 שמות עבריים לדגים. לפי מיטב ידיעתי, אקדמיה זו טרם המציאה מונח בעברית בו ניתן לבטא בנימוס את דעתי על מעשה זה.

פעם למדתי ולימדתי זיהוי דגים והיה עלי לדעת שמות דגים בשפת היומיום, ובמקביל את שמותיהם המדעיים באותה ארץ. יש לי ספק רב אם סוחר דגים, בן לסוחרי דגים מדורות, בפיראוס, אוסלו או טוקיו יודע לנקוב בשפת היומיום שמות של 1,000 דגים. גם חלק מהשמות השונים שמצויים באוצר הלשוני שלו ושל הקונים הם שמות לדג זהה (בשפה המדעית) בשלבי גידול שונים או מאתרים שונים. במקרים רבים יינתנו לדגים - כביכול זהים בשיטת הסיווג המדעית - אך שנידוגו ונמכרו באיזורים שונים של אותו חוף שמות שונים בשפת השוק והיומיום. למשל בישראל: "סולטן" ו"ברבוניה". לטעמי אין בכך רע.

אכן ישנם שמות מדעיים בלטינית לאלפי דגים. וכנראה, לפי דוגמאות שפורסמו, אלו תורגמו לעברית מהלטינית על ידי האקדמיה. הם ניתנו למטרות מדעיות וזו הדרך היחידה לזהות דגים אלו בתקשורת מדעית מילולית וכתובה. כך נוצר לאקדמיה עיסוק לדורות: כל פעם שישתנה השם המדעי הנכון, לפי מיטב הידע באותו פרק זמן, ישונה השם העברי החוקי. למשל זנבוב הגרם יהפוך לזנבובית הגרם. לדעתי, יש לפנינו עיסוק טרחני, מוקפד ונקדני בזוטות חסרות שימוש ותועלת הראוי לעטו של ג'ונתן סוויפט. במידה שהאקדמיה ממומנת על ידי משלם המסים יש כאן גם בזבוז כספו וזמנו של הציבור.

ברוך רוזן

פתח תקוה

בשבוע שעבר התפרסמה בטעות תבנית שגויה לתשבץ הספרותי.

התבנית הנכונה מופיעה באתר "הארץ" באינטרנט, בכתובת:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1229080.html



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו