בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החידה הספרותית: ע. צופיה | אוסף מורשה

ע. צופיה

תגובות

ע. צופיה היא תולעת ספרים בלתי נלאית, העובדת בשב"ס. לא, לא שרות בתי הסוהר כי אם שרות בילוש ספרותי, סוכנות בלשים השייכת לה ומתמחה בפענוח תעלומות-חיים באמצעות עלילותיהם של ספרים. מידי פעם מתייצבים במשרדה לקוחות שפנו לכל בלש, חוקר או פסיכולוג בעיר, אך העניין שמציק להם נשאר בלתי פתור. ע. מקשיבה להם, סורקת את מאגר הספרים הענק שבראשה ובמשרדה וכמעט תמיד מספקת את התשובה

?

שתי הנשים שהתיישבו מול ע. בחדר המשרד שבדירתה נמצאו במצוקה. ע. הסיקה זאת מן האופן שבו הקשישה שביניהן מרטה את שולי ארנקה והצעירה יותר - כנראה בתה - כיווצה את פיה בעצבנות. "היינו כבר אצל עורכי דין, פסיכולוגים ורופא גריאטרי אחד", פתחה הבת בקול שקט, שעמד בניגוד להבעת פניה המתוחה, "קיבלנו המון עצות, אבל אף אחת לא נראית לנו מתאימה. סיפרו לנו עלייך ואמרו שאין אדם בארץ שקרא כל כך הרבה ספרים כמוך. אולי נתקלת במקרה כזה".

"תלוי. נשמע את המקרה", אמרה ע. והנמיכה את ראשה בענווה מזויפת. בתוכה התמוגגה, כמובן, ממה שנאמר עליה. "בעלי", אמרה הקשישה שבין השתיים, "היה אספן אמנות כל חייו. הוא רכש יצירות כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת, במחירים נמוכים. יש לנו בבית ממיטב האמנות הישראלית וגם יצירות של אמנים זרים בעלי מוניטין. הוא עבד כרופא שיניים והאוסף היה המפלט שלו מן החיים של קדיחות ושיופים וסתימות והשתלות, ככה הוא אמר. כל יום, כשחזר מן העבודה, ישב וטיפל בו: איבק את התמונות, שינה את מיקומם של הפסלים, בדק מחירים בקטלוגים וחיפש מציאות במכירות פומביות. האוסף הפך אותו לאדם מאושר".

"עד שבאה המחלה", ניתקה הבת את התיאור האידילי. "כן. תמיד הייתה לו סוכרת והוא טיפל בה די טוב, נזהר מסוכר, הזריק אינסולין, אבל אז - ביום אחד - הכול התהפך. הוא התעוור. התברר שהרופא לא הקפיד לשלוח אותו לבדיקות עיניים תקופתיות והלחץ התוך-עיני גבר." "והוא כמובן הפסיק לעבוד במקצועו", העירה ע. כדי להגיע ללב העניין. "כן", אישרה הבת, "הוא מבלה את הימים בבית ומסדר את האוסף שוב ושוב תוך מישוש. הוא מלטף אותו בידיו, וככה ?רואה' אותו. האוסף הוא מרכז חייו ומבחינתו, לא השתנה הרבה. כל עוד האוסף קיים, הוא אומר, יש טעם גם לקיום שלו. הבעיה היא ש..." "צריך כסף כדי שיהיה קיום", האם התפרצה, "ומאז שהוא סגר את המשרד אין לנו מספיק". הבת המשיכה: "הצענו לאבא שנמכור חלק מן האוסף", אמרה בקולה השקט, "הוא כמעט והתפרק. בינתיים, המחסור בכסף גרם למתחים בינו ובין אמא, שפנתה לעורך דין בניסיון למצוא דרך להכריח אותו למכור. העורך דין בדק, והתברר שאין דרך כזאת. פסיכולוגים הזהירו אותנו שלא ננסה לכפות עליו מכירה משום שהדבר יגרום לו להתמוטטות. רופא גריאטרי הציע שנסביר לו את חומרת המצב. ניסינו, אבל הוא לא הסכים אפילו לשמוע". "ועכשיו באנו אלייך", אמרה האם, "בכל הספרים שקראת בוודאי יש גם מקרה כזה". ע. שקעה בהרהור. שתי הנשים המתינו בדריכות. "אני זוכרת מקרה כזה", ע. אמרה לבסוף, "והוא דומה למקרה שלכן באופן מפתיע". היא סקרה את שתי הנשים בחשדנות. האם מישהו חומד לו עמה לצון? פניהן הקודרות של הנשים הסירו את ספקותיה.

"ובכן, גם שם היה אספן אמנות, ציורים ורישומים בעיקר, שהתעוור ואיבד את מקור פרנסתו, והיו גם אישה ובת שרצו לממש את האוסף כדי להתקיים. בלית ברירה, הן החליפו את הציורים ואת הרישומים בתחליפים, ואת המקור - מכרו". היא עצרה רגע, ואחר כך הוסיפה: "מבחינה רגשית, זה לא יהיה קל. בסיפור, מופיע בביתו של האספן סוחר אמנות ולבו נחמץ כשהאספן-המארח מוליך אותו מיצירה מזויפת אחת לשנייה ומתאר את הצבעים, הנחות המכחול או העיפרון ומיקום העצמים והדמויות בתוכה". הבת היססה. האם, לעומת זאת, אמרה בהחלטיות. "אנחנו נעמוד בזה". היא התרוממה והוסיפה, "עזרת לנו מאוד". "אפשר", שאלה הבת, "זאת אומרת, תוכלי לומר לי את שם הסיפור? אני צריכה עוד לעכל את הרעיון".

"בוודאי", אמרה ע. וקמה אל מדפי הספרים שלה. מה שמו של הסיפור? מי מחברו?

מהו הספר?

פתרונות לחידה אפשר לשלוח למייל: sfarim@haaretz.co.il בין הפותרים נכונה יוגרלו שלושה ספרים. לזוכים תימסר הודעה

פתרון חידה מספר 127:

הספר שאליו התכוונה ע' הוא "הדרך" מאת קורמאק מקארתי. בין הפותרים עלו בגורל: לי אדר מיטלמן, אריה מרוז וסימה אוריון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו