כשלג צח הם החלומות

בצל האורנים האלה | עם מותה של עדה ברודסקי

פרנץ קאפוס, רוני רייך
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פרנץ קאפוס, רוני רייך

נפגשתי עם עדה ברודסקי בפעם הראשונה בירושלים לפני כמה שנים. ימים ספורים קודם לכן הצעתי למו"ל ישראל כרמל לפרסם תרגום שלי ל"מכתבים למשורר צעיר" של רילקה. אלא שבאותם ימים ממש הגישה עדה ברודסקי תרגום משלה לאותה יצירה. כמי שעסקה רבות ביצירת רילקה ובתרגומה, כרמל העדיף את תרגומה על תרגומי. היא התקשרה אלי ואמרה כי אף ש"הפסדתי" במירוץ היא מעוניינת לפרסם בספר את תרגומי לסונטה של המשורר הצעיר פרנץ קאפוס. סונטה זו שלח קאפוס לרילקה וביקש את ביקורתו עליו כמשורר. רילקה רשם אותה מחדש במכתב השביעי מתוך עשרת המכתבים שכתב לו רילקה בין השנים 1903-1908, שהתפרסמו ב-1929 תחת הכותרת "מכתבים אל משורר צעיר". ברודסקי פירסמה את התרגום שלי לצד תרגומה שלה לאותה סונטה, תרגום שהיה מילולי, בלא חריזה ומשקל. לזכרה אני חוזר ומביא את הסונטה הזאת בתרגומי.

פרנץ קאפוס

מבעד לחיי, רועד, עובר

מבעד לחיי, רועד, עובר

כאב קהה, נטול כל אנחות.

כשלג צח הם לי החלומות,

קדשת-ימים, שאין שקטים יותר.

לרב חוצה גדולה בשאלות

כאן את דרכי. אני קטן, משם

פונה, אדיש, דומם ליד אגם

ששטפונו איני מהין למדד.

צער קדורני נופל עלי

כמו אפר דהוי של הלילות

שכוכב בם לפעמים זוהר.

אהבה כאן מחפשות ידי,

ברצוני להתפלל קולות.

פי החם בם לא יוכל אתר...

באותה הזדמנות הענקתי לה את ספר שיריו של כריסטיאן מורגנשטרן, "שירי גרדום", שיצא באותה עת בתרגומי בהוצאת כרמל. אין אדם שהתחנך בגרמניה, בחלקה הראשון של המאה העשרים, שאינו יודע לצטט על פה משיריו השנונים של מורגנשטרן, כגירסה דינקותא. בהפתעה גמורה לשנינו יצא בדיוק באותה עת, בהוצאת חרגול, תרגום לשירי גרדום, פרי עטו של דן דאור.

עדה עטה על שני התרגומים וכתבה עליהם ביקורת משווה ב"תרבות וספרות". שמחתי לקבל ממנה ציון טוב בתרגום מעל דפי העיתון. בהזדמנות אחרת הזמינה אותי ואת נפתלי קדמון - גם הוא מתרגם נלהב של מורגנשטרן לעברית - ומצאנו את עצמנו קוראים לה את תרגומינו, תמיד לאותו שיר, פעם זה ופעם זה, כשהיא מביעה דעתה מי קלע טוב יותר לשנינויותיו ולחרוזיו של מורגנשטרן.

בשיחה אחרת, כשלמדה לדעת שאני ארכיאולוג, היא סיפרה כי בילדותה היה בביתם ספר שנראה כמגילה גנוזה המספרת סיפור הרפתקאות בחצר המלך פרעה, עם ציורים נפלאים וסיפור בחרוזים. היא לא זכרה את פרטיו. שאלה אם אני מכיר. שמחתי לבשר לה כי זה ספר נדיר ביותר וכי בידי ידידי עמרי לרנאו יש עותק ממנו. ולא רק זאת אלא שתירגמתי את כולו לעברית. השאלתי לה עותק מצולם והיא התמוגגה ממנו. זהו בוודאי אחד מספרי הקומיקס הראשונים אי פעם: ק"מ סייפל, "הוא, היא, הא, הומורסקה מצרית", דיסלדורף, 1883. עדה היתה בדעה שראוי להוציא את התרגום, שוודאי יצליח כספר ילדים. אך דא עקא, שהמחבר, סייפל, הוציא לאור גם שתי הומורסקות נוספות באותו סגנון קדום, אך אלה רוויים ביטויים אנטישמיים גסים על היהודים חומדי הממון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ