בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדון, לכל אחד תן את מותו שלו

בצל האורנים האלה | עם מותה של עדה ברודסקי

תגובות

את השורה של רילקה שבראש הרשימה הזאת הבאתי לא מפני שלעדה ברודסקי ניתן מותה שלה, אלא מפני שניתנו לה חייה שלה. ומי בעצם זוכה שיינתן לו מותו שלו? ולמה בכלל התכוון רילקה כשדיבר על "מוות אישי"? אולי התכוון בעצם לחיים אישיים?

את עדה ברודסקי לא הכרתי אלא היכרות שטחית, ואני לא מוסמך לדבר על חייה האישיים. אבל מפעל חייה מוכר לי היטב, ובמפעל זה מושקע יסוד אישי מובהק: מה שלאה גולדברג קראה לו "הכאב של שתי המולדות". כלאה גולדברג, וכרבים אחרים בני אותו דור נכחד, "נשתלה פעמיים" ו"שורשיה בשני נופים שונים" - נופה של אירופה ונופה של ארץ-ישראל. וכשם ששורשיה של לאה גולדברג באנה אחמטובה קדמו לשורשים שהיכתה בשלונסקי, כך היתה ברודסקי שתולה ברילקה לפני שביקשה להכות שורשים בשירה העברית ולמצוא מקבילה עברית לרילקה.

בפתח דבר למונוגרפיה הגדולה שכתבה על רילקה ("ריינר מריה רילקה, דרכו של משורר", שני כרכים, הוצאת כרמל, 1994) היא מדברת על הספר הזה כמה ש"חב את קיומו לתרגיל של השבת אבידה". שנים רבות, היא אומרת, עמד רילקה במרכז חייה, אחר כך התרחקה ממנו, ועכשיו היא מבקשת להתחבר אליו מחדש. אפשר לראות בדבריה אלה מעין עקומה של ההרפתקה הציונית: ילדות בגולה, ניתוק ועלייה, ושנים אחר כך "השבת האבידה", תחיית הילדות "בצל האורנים האלה" כדברי לאה גולדברג, אורני הארץ הזאת.

ספרה על רילקה, אף כי באותו פתח דבר היא אומרת ש"הקפידה להגביל את עצמה לתחום התנסותה האישית ולהשאיר לאלה המוסמכים לכך את התוויית הקווים הגדולים, המציבים את מפעלו של משורר זה בתוך ההקשרים של קורות הספרות העולמית" - למרות דבריה אלה אין כספר הזה לדייקנות וליסודיות אקדמית. יש כאן קובץ עדויות על האיש, מילון למונחים מיוחדים לרילקה בגרמנית, לוח שנות הקריירה שלו, שאלות תרגום מיוחדות לגרמנית, מפתח היצירות בעברית, מפתח היצירות בגרמנית ובצרפתית (שפה נוספת שרילקה חיבר בה שירים), מפתח שמות, מפתח מקומות, ביבליוגרפיה. אכן, מופת להליכה לקראת הקורא בכל היבט של היצירה הרילקאית.

העיסוק ברילקה הוליד שורה של תרגומים משיריו: אלגיות דואינו, הסונטים אל אורפיאוס, שירים נבחרים מכל תקופות יצירתו - כולם בהוצאת כרמל. אבל ייחודה של עדה ברודסקי כמתרגמת שירה נבע מהשכלתה המוסיקלית: בקובצי ה"ליד" שתירגמה עשתה את הקשה מכל: התאימה במידת יכולתה את הנוסח המתורגם לריתמים של המקור, כדי לאפשר לשיר אותם בעברית. פעם התאוננה באוזני על קוצר הבנתם של המבקרים, שהמעיטו בערך התרגומים מפני שלא הבינו את הקושי שבהתאמה זו; במה שנוגע לגרמנית היתה ברודסקי היחידה, כמדומה, שהיו לה הכלים להתמודד עם המשימה הבלתי אפשרית הזאת.

המוסיקה היתה גם מרכז עבודתה ברדיו, שכבר נכתב ועוד ייכתב עליה. רילקה, ה"ליד", ברית המלה והמוסיקה - עולם האתמול העשיר שביקשה לקרב אלינו - כואבים את לכתה.



איור: ערן וולקובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו