בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חולם בספרדית, שר בעברית: על הזמר לשבת "יום זה לישראל" ומחברו

תגובות

זמרת פיוטים על פי לחנים של שירים קיימים היא תופעה מתועדת מראשיתה של שירת הקודש העברית. טבעי שחזנים יסמכו את הביצוע המוסיקלי של שיריהם החדשים על לחן קיים, כפי שהיה נהוג בסביבה הלא יהודית, המוסלמית או הנוצרית, בסוגות פואטיות דתיות ולא דתיות כאחת. התופעה הזאת, המתקיימת עד עצם היום הזה בקרב הפייטנים, היתה שכיחה במיוחד במרחב התרבות הערבית בימי הביניים. במרחב זה, החיקוי המוצלח של שיר קיים והאפשרות לזמר את השיר החדש על פי הלחן המוכר, נחשבו מלאכת מחשבת של המשוררים המוצלחים. פייטנים יהודים על אדמת ספרד המוסלמית אימצו טכניקה קומפוזיטורית זו והשימוש בה נמשך גם אחרי שרוב יהדות ספרד עברה תהליך של היספאניזציה בעולם הנוצרי, כלומר אחרי המרת השפה והתרבות הערבית בשפת הרומנסה - היא הטרום-ספרדית של אותה תקופה - על כל ניביה (קסטיליאנית, אראגונזית, קטלנית, ועוד).

בספר שהופיע במדריד לפני חודשים אחדים, פרי מחקר רב שנים שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע, פירסמנו כאלפיים שורות ראשונות של שירים בספרדית שנמצאו בראשי פיוטים ואשר רומזות ללחנים שעל פיהם יש לשיר את הפיוט. השורות הללו נמצאו בכתבי יד ובדפוסים של שירה עברית שחוברה על אדמת ספרד ובעיקר מחוצה לה אחרי הגירוש של סוף המאה ה-15. מן המחקר עולה שהתופעה הזאת, שנחשבה שולית בחקר הפיוט הספרדי, אינה שולית כלל וכלל. דורות של פייטנים דוברי לדינו חיברו שירת קודש שהותאמה ללחני שירים ספרדיים מסוגות שונות וממשלבים שונים, משירי משוררים נשגבים עד לחרוזים פשוטים של שירה עממית. התוצאה היא שירה עברית בעלת ניחוח ספרדי המתבטא בתבניות השירים, במצלול שלהם ולעתים גם בתוכנם ובמוטיבים שמשובצים בהם. נציין שחיבור פיוטים על פי מודל מוסיקלי ספרדי היה רק חלק מן היצירה הפייטנית הספרדית שכן באותם המקורות שבהם נמצאו הציטוטים של לחנים ספרדיים נמצאו במקביל גם מודלים טורקיים, ערביים ויווניים.

חלק נכבד ביותר מהיצירה הפייטנית הספרדית המאוחרת נותר בכתבי יד, ומכיוון שרבים מן הפיוטים לא בוצעו בפועל אחרי זמן חיבורם, הם לא נדפסו ונשכחו. עמם נמחק כמובן גם הזיכרון של השירים הספרדיים שעמדו מאחוריהם. בין השירים הלא רבים מהמסד הפייטני הספרדי הזה שנותר ברפרטואר המבוצע נמצא הזמר לשבת "יום זה לישראל / אורה ושמחה / שבת מנוחה", אשר התפשט בכל קהילות ישראל ושרים אותו סביב שולחן השבת בלחנים שונים ומגוונים עד עצם היום הזה. עדות לכך שהתחבב על הקהל בשלב מוקדם מאוד היא הדפסתו בסדר התפילות הספרדי "תמונות תחינות תפילות ספרד" שראה אור בוונציה בשנת שמ"ד (1584), שם הוא מופיע כבקשה למשכימי קום לבית הכנסת בימי שבת. סידור זה הוא ציון דרך בתולדות התפילה, שכן הוא מהראשונים הכוללים הנהגות של חוגי המקובלים מצפת, ובכלל זה סדר קבלת שבת עם הפיוט "לכה דודי לקראת כלה".

זהות מחברו של "יום זה לישראל", ולא כל שכן מקורו המוסיקלי של הפיוט, היו לוטים בערפל עד עתה. כבר בסידור מ-1584 הפיוט קטוע, והאקרוסטיכון שלו שם הוא "יצחק ל חזן". כדי לסבך את העניינים, משורר אלמוני לקח את חלקו הראשון של הפיוט, החתום באקרוסטיכון "יצחק", וחיבר לו בתים נוספים כדי ליצור את האקרוסטיכון "יצחק לוריא חזק". ואכן, במשך דורות ייחסו את הזמר הזה לאר"י. אף על פי כן, חוקרי שירת הקודש העברית החל מאליעזר לאנדסהוט ("עמודי העבודה", ברלין, 1856) ועד אברהם מאיר הברמן, פיקפקו בזיהוי הזה והצביעו על כך שאת "יום זה לישראל" חיבר יצחק אחר, ולא יצחק לוריא אשכנזי.

בעיון שלנו בכתב יד 1224 באוסף גינסבורג (פטרבורג, רוסיה), אחד המקורות החשובים לשירה עברית בעלת מסד היספאני מראשית המאה ה-16, איתרנו בדפים 14ב-15ב את הפיוט "יום זה לישראל" השלם, עם ציון לחן השיר הספרדי שעל פיו חובר. שמו של המשורר, החתום באקרוסטיכון, הוא יצחק סלמה, ועל פי החתימה במחרוזת האחרונה הוא היה כנראה חזן. על יצחק סלמה, ששירים רבים שחיבר כלולים בכתב היד הזה, ידוע מעט מאוד. הוא נמנה ככל הנראה עם דור מגורשי ספרד שהתיישב באימפריה העותמאנית, ייתכן מאוד שבסלוניקי.

ציון הלחן של "יום זה לישראל", כלומר השורה הראשונה של השיר הספרדי שעל פיו עוצב הפיוט, הוא "פואיש ווש מי פירישטיש", כלומר "מכיוון שפצעת אותי". שיר זה היה ידוע מאוד בקרב הפזורה הספרדית העותמאנית ולא פחות מארבעה פיוטים שונים חוברו על פיו. בין המחברים של הפיוטים הללו נמצאים גם יוסף גאנשו ושלמה מבורך. מבורך היה פעיל באזור סלוניקי באמצע המאה ה-16. לפנינו אם כן להיט ספרדי של ממש ששימש מקור השראה לכמה פייטנים עבריים במרחב העותמאני. אמנם לא עלה בידינו לאתר את השיר הזה במקורות ספרדיים, אך הפרופ' מרגיט פרנק, חוקרת דגולה של השירה הספרדית הפופולרית בשלהי ימי הביניים, הציעה מקבילה (או גירסה) אפשרית שלו הפותחת בשורה "הרגת אותי, / עלמה בשערותיה, / את רוצה להרוג אותי", המתועדת במקורות ספרדיים מהמאה ה-16.

תבנית השיר הספרדי המשתקפת בפיוט "יום זה לישראל" היא של ויליאנסיקו, סוגה מרכזית ביותר בשירה הספרדית החצרונית מן המאה ה-16. על פי מודל צורני ספרדי זה חוברו עשרות פיוטים במחצית הראשונה של אותה מאה. השיר פותח בפזמון חוזר בעל שלוש צלעיות קצרות של חמש-שש הברות פונטיות בחריזה אבב. הוא נמשך במחרוזות בנות שבע צלעיות באותו אורך במבנה גדגדדבב. הצלעית האחרונה בכל מחרוזת ("שבת מנוחה") זהה לצלעית האחרונה בפזמון החוזר והיא "מזמינה" את בואו לאחר כל מחרוזת.

"יום זה לישראל" אינו פיוט בולט מבחינה פואטית. זו שירה בעלת נופך עממי, קליטה וקלה לזמרה, ללא יומרות מרחיקות לכת, הממלאת את ייעודיה בהצלחה מרובה. הזמר הזה מבטא היטב את רוח התקופה שבה נוצר. השבת נעשית בפי המשורר מעין מקלט, מרחב של נחמה "בו מצאו עגומים / השקט ובטחה". השיר נגמר בביטויים של ציפייה דרוכה להתחדשות מהירה של עבודת בית המקדש. ביטוי פואטי זה של כמיהה עזה לגאולה קרובה עתיד להיות נושא מרכזי בפיוט הספרדי מהמאה ה-16 ואילך. בהקשר זה ראוי לציין שהפיוט הספרדי שימש מעין כלי להפצת רעיונות דתיים בקרב חוגים יהודים נרחבים באימפריה העותמאנית. הלחן החביב והמוכר, הלקוח (כמו במקרה שלנו) משיר פופולרי בן הזמן, תיפקד כאמצעי יעיל לקידום המטרה הזאת. מבחינה זו יש כאן מקבילה מעניינת לטכניקה דומה של תעמולה דתית באמצעות השירה אשר גייסו מרטין לותר וחסידי הרפורמציה הנוצרית באירופה באותה תקופה ממש.

***

יום זה לישראל

יום זה לישראל אורה ושמחה שבת מנוחה

צוית פקודים במעמד סיני

שבת ומועדים לשמר בכל שני

לערוך לפני משאת וארוחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)

חמדת הלבבות לאמה טהורה

לנפשות נכאבות נשמה יתרה

לנפש מצרה יסיר אנחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)

קדשת ברכת אותו מכל ימים

בששת כלית מלאכת עולמים

בו מצאו עגומים השקט ובטחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה[

סתרי תעלומות חכמה מפארת

במצוות תמימות תורה מישרת

נפש מהדרת יציל משוחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)

לאסור מלאכה צויתנו נורא

אזכה הוד מלוכה אם שבת אשמורה

אקריב שי למורא מנחת מרקחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)

ממיני מטעמים אערך שלחני

כבשים תמימים פרות ויין שני

בטובך רחמני תמיד אשמחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)

הואל נהלני צור על מי מנוחות

במהרה הראני בבנין שמחות

אזי כל אנחות אלי אשכחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)

חדש מקדשנו זכרה נחרבת

טובך מושיענו תנה לנעצבת

בשבת יושבת בזמיר ושבחה

שבת מנוחה

יום זה לישראל (אורה ושמחה שבת מנוחה)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו