בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צייר האגמים

תירגם מערבית דניאל בהר

תגובות

בחלומו - צוחת הסוס על חומות גרניקה

עינו המבהלת תפוח שהברק שקל את כבדו.

בחלומו - עיני האשה הבוכיה

באנדרטת החרות של ג'ואד סלים.

והוא מעדיף את הילדה של סלודור דאלי כשהיא פושטת את עור הים -

כאלו היה מטפחת - מעל החול שעל שפתו

על-פני הג'ירפות הנואלות שלו, הערוכות שורות שורות עד קצה האפק

ומן החזה תלויות להן מגרות מלאות

בלשונות אש.

בחלום או בהקיץ

בשעות סבוביו בין המשרדים

עם דלי ומטלית, ממרק את הרצפות ושר

שיר-עם נוגה לצלילי בדידות הבנקים בליל מסחר.

לפעמים משקיף מאיזו מרפסת בעיר כלשהי

(מדריד, לונדון הרטובה כריר חלזון

שנרמס, פריס אולי)

חולם מי יודע על מה

מי יודע על מי,

בטרם ישוב

למלאכת הנקיון

בדממה נכאה כמי שיודע

שאל האגמים לעולם לא ישוב.

(בחדשות ספר כי אי אלו צפורים מן האיים ההברידיים

בסקוטלנד, אשר כבר אלפי שנים הרגלו לנדד בחרף

לאזורי האגמים בדרום עיראק, מצאו לפני מספר שנים

כי האגמים שחרפו בהם חדלו להתקים. משום כך,

נפוצו הצפורים לכל עבר, אבדו עקבותיהן וגורלן לא נודע.)

כל אימת שסכרו אגם, כל אימת ששרפו מפה,

שמחו עולם מעל פני האדמה, היה הוא מתחיל - מכה קדחת - לציר

ציור חדש בהשראת האגמים:

כל עורב וג'מוס, כל שפמנון

כל רשת-דיג פרושה ברוח

כל דוגית שצפה כעריסה או ארון מתים

על ים של בץ; בחדרו - כוך בעל אשנב יחיד

כתא אנשי האגם דגים בעמידה על גבי הדוגיות

בעזרת צלצל או רשת

באור שמש או לאור עששיות.

סרגון בולוס (2007-1944) הוא משורר עיראקי, אשורי נוצרי, שגלה בסן פרנסיסקו רוב ימיו. השיר הזה מופיע בקובץ "עוד עצם לכלב של השבט" שיצא לאור ב-2008, כשנה בערך אחרי שמת בולוס מסרטן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו