בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירים חיים, נושמים: אנתולוגיה של שירה צעירה

תגובות

בשיר "שישו את ירושלים" המופיע בספר שיריו השני של המשורר יקיר בן-משה, "תנשום עמוק, אתה נרגש" (2010, כרמל, עמ' 11), יש רגע אחד שבו אפשר לשמוע את השיר נושם. זה קורה כבר בפתיחה, כאשר המשורר מגיב בביקורתיות על התנהגות חברתו בזמן היווצרות השיר, אלינור, ב"מסעדת פלורנטין": "מיד הקפצתי את צלחת הזיתים על השולחן", כך הוא כותב שם ואז אומר לה את דעתו עליה.

זה הרגע החי של השיר, הרגע שבו הוא מבקש לצאת מתוך דף הנייר שעליו הודפס ולקבל משמעות מן העולם. ואמנם מיד אחר כך, השניים קמים מהשולחן ויוצאים מהמסעדה בניסיון להחיות מחדש את חברותם. זהו אולי ה"רגע אחד שקט בבקשה / אנא אני רוצה לומר דבר מה" המפורסם של נתן זך, בהקשר אחר.

באנתולוגיה שלפנינו מופיעים עשרה שירים מפרי עטם של עשרה משוררים עברים צעירים, שאצל כל אחד מהם מתקיים לפחות רגע אחד כזה, המחזיק את עיקר הקונפליקט שבשיר או את פתרון משמעותו. בשיר "עולם מלא" מאת מרחב ישורון זה קורה כשמתברר שהעולם המלא המתואר בשיר הוא דווקא מלא חורים ומיד אחר כך נשמע ה"חור חור והחרחור שלו"; בשירו של חן ישראל קלינמן זו הקריאה השיתופית לריקוד האהבה: "אני אוהב אותך אז בואו נרקוד כולנו"; ב"שיר לנרקומנית" מאת חגית גרוסמן זה קורה לאחר שהמשוררת מודיעה לאנדריי השיכור שהיא כתבה עליו שיר "ואנדריי שמח ונעמד לצדי... ולא רצה ללכת".

מימין (עומדים): מרחב ישורון, ענת לוין, חן ישראל קלינמן, נעם פרתום, דניאל עוז, אמיר מנשהוף. יושבים: יונתן ברג, חגית גרוסמן | תצלום: תומר אפלבאום

השיר נהפך לאובייקט בעולם. אצל רועי צ'יקי ארד, בשיר "האגם הגדול" שלו, זו הפנייה הישירה של המשורר אל הקורא להיכנס אל האגם; ובשיר "הסט המושלם" מאת המשוררת גילי חיימוביץ' זאת הסינסתיזה המופלאה של האהבה ה"נשמעת באיכות סראונד על רקע ג'ז מהגוני", ובכך נהפכת ביחד עם השיר למשהו נגיש ומוסיקלי.

זוהי אפוא אנתולוגיה של שירים חיים, נושמים. אפשר כמובן לקרוא אותה גם כאנתולוגיה דורית אך אני מציע לקוראה תחילה על פי שיריה. טלו אותם החוצה אל העולם. קראו והשמיעו אותם בציבור. כתבו על יצירות המשוררים שכתבו אותם. בפרפראזה על דבריו של אחד מהם, דניאל עוז, בשירו "נצנצים" המופיע כאן, אלו שירים ה"מחכים נרגשים להתפזר". אנא אפשרו להם לעשות זאת.


מרחב ישורון
עולם מלא מלא מלא מלא עולם מלא מלא מלא בדגמאות מלא בדגמיות

מלא מלא מלא עולם מלא חורים כל חור והעסוק שלו חור חור והמלוי שלו

חור חור והחרחור שלו מלמול מלים מלא מלא מלים להעלים לשפוך לחור ולמלא

נשים נשים נשים עולם מלא נשים אווו איך אפשר להאשים עולם מלא נשים

מלא מלא מלא עולם מלא מלא אז למה למלא עולם מלא מלא מרחב ישורון, יליד 1978, גדל בקורנית שבגליל ומתגורר כיום בתל-אביב. פירסם עד כה את ספר השירים "ישורון על קוטב העזבון" (2007, פלונית). השיר המופיע כאן פורסם לראשונה בגיליון האחרון של כתב העת "אורבניה" בספטמבר 2006, עמ' 7, והוא לקוח מתוך כתב היד "מדריך לנוגעים בשם העצם", מעין מחזה-מצבים סאטירי המותח ביקורת חברתית חריפה באמצעות הצבעה על מטאפורות שחוקות של השפה העברית, מתרחש ברחובות תל-אביב ובמקום הנקרא "פוסט קפה" ומשלב בתוכו שירים. גירסה אינטרנטית של ה"מדריך" אמורה לראות אור בקרוב בסיועו של המשורר ערן הדס. ספר שיריו השני של ישורון, "הולך יופי", יראה אור על גבי תפריט של "קפה אלכסנדריה". כמו כן הוא עובד על ספר העיון "כיצד להחיות את המטאפורה המתה צלם האדם", שבו ינסה "למפות את הצופן הגנטי של השפה העברית".


חן ישראל קלינמן
אני אוהב אותך אז בואו נרקוד כולנו אני אוהב אותך אז בואו נרקד כלנו נרקד כלנו לקול הסנורים נרקד בצעדינו הקטנים לחיי מגדל צעדיה של האהבה של האהבה אליך לכבודה הבה נפצח כלנו איש באיש, יד ביד, איש בלב רעהו נאמר חזק ונתחזק נניף זרועות חזה בנתור שוגה כמחוה אל מנוף האהבה ודמעות הבה נרקד של ענגה של אני אוהב אותך מעמק לבנו היוצא אל הרקוד אל הרקוד היוצא אליך בראשים נמתרים לעמתיך לעמתך מעל המים כדי לרתם נשימות של הבה של אהבה כדי לנשם של אני אוהב אותך של אני אוהב אותך אז בואו נרקד כלנו חן ישראל קלינמן, יליד 1979, גדל בכפר הרא"ה ומתגורר כיום בתל-אביב. פירסם עד כה שני ספרי שירה: "צעדים במרחב" (2006, כרמל) ו"במלוא מוטת הבריאה" (2010, עמדה). השיר המופיע כאן פורסם לראשונה במיזם הספרותי החד-פעמי "תיקיות 2010", בעריכת עודד כרמלי, נמרוד פלשנברג ואסף שתול, והוא לקוח מתוך ספר שיריו השני של קלינמן (עמ' 205). שיר זה חותם את השער "ענף רביעי. י"ח נשמות ללא גוף", המחזיק שירי אהבה קדחתניים לאשה וגם לנפש.


ענת לוין
המורה לענייני רוח המורה לעניני רוח אומר שצריך לפתח את הגוף.

המורה אומר שצריך לנשף. להרחיב את הלב, להשכיב את הגו, עינים פקוחות לעצם, ולנשם, לנשם. ולא לדאג, רוחות בתוכו מזרימות כל הזמן מידע אוירי, הרפוי אפשרי, ויש גם קולות שיגידו לו מה לעשות, למשל יכולות, אם רוחות, אם קולות, להגיד בקול רם להוריד מכנסים עד הברכים, או עד בכלל, זה די מקבל, וזה כבר ידוע, מין כלל לא כתוב, וחשוב שתדעי שעירם הוא רופא מצין, לא צריך לעשות ענין, ולא להתביש, אני חושש, הוא אומר, שאת מסרבת לזרם, כמו ים, כמו דם, כמו רק, זה קצת מגזם, הרי את לא ילדה קטנה, כבר מוכנה לעולמות העליונים, לצ'אקרות הגבוהות, בתחתונים הפתרונים, עכשיו תשתי כוס מים, קצת מקדם להרים ידים, מעט מעט לפתח ת'רגלים, תגידי כן, ועוד פעם, כן, ושנינו נתכונן להתקדם להארה.

מורה הרוח אומר שיש דברים שרק הוא יודע, שומע איך גוברות דפיקות הלב, זה לא כואב, הוא אומר, ואחר כך גוער, מה הספור, זה לא אסור להתחכך נשמה בנשמה, הרי תמיד הנשמה רועדת, אבל עכשו אני פוחדת, היא אומרת לזה שמדבר עם הרוח, והוא משיב שזה בטוח, שגם הוא מרגיש מתוח, וכדאי, בגלל זה, לסגר את התריס, לכבות את האור, היא בתוך בור, בו חשך עור מתפשט וחודר.

וכבר אי אפשר לחזר, ועוד מקדם לנוח, מהרעד הרם של הגוף, מהענין הגדול של הרוח. ענת לוין, ילידת 1973, גדלה בראשון לציון ומתגוררת כיום בתל-אביב. פירסמה עד כה את ספר השירים "אנה מסתובבת לאט" (2007, אחוזת בית) ועמלה על ספר שיריה הבא. השיר המופיע כאן פורסם לראשונה במדור השירה באתר האינטרנט של ynet ב-30.6.2010, והוא קרוב בצורתו הוירטואוזית ובתכניו הכואבים לשירים אחרים של לוין כגון "לקסיקון הפריון" ו"פלא", המופיעים בספר השירים (לעיל, בעמ' 13 ו-20). לאחרונה פורסם סיפור ביכורים של לוין, "המכתב", כאחד הסיפורים המומלצים בתחרות הסיפור הקצר של "תרבות וספרות". לפני כשנה ייסדה המשוררת במקום עבודתה פינת שירה, ובה היא מפרסמת שיר משירת העולם או הארץ.


חגית גרוסמן
שיר לנרקומנית שיר לנרקומנית שמעוררת בי זעם ולא נתתי לה מטבע בגלל שפעם היו לה פנים יפות ושלמות והיום הסמים אכלו לה את הלחיים והיא נראית כמו גויה שמבקשת מטבעות ולאנדרי השכור נתתי שנים ולה לא נתתי ולאנדרי אמרתי שכתבתי עליו שיר ואנדרי שמח ונעמד לצדי בפנת הרחוב ושוטט מסביב ולא רצה ללכת ואז היא באה עם משהו שהיה פעם חיוך וכוצה והשתדלה להעלות את הלחיים ואמרתי לה שנתתי כבר הכל לאנדרי והיא חיכה בבושה והלכה לה ואני סחבתי אותה על גבי הביתה ולא יכלתי להרדם מפני שגופה הגיהנומי עודו בוער והחרטה שלא נתתי לה שקל או חמשים. בסך הכל שטר ששוכב לי בארנק בסך הכל כרטיס כניסה למשהו שקשור בחיים. חגית גרוסמן, ילידת 1976, גדלה בראשון לציון ובנס ציונה ומתגוררת כיום בתל-אביב. פירסמה עד כה שני ספרי שירה: "תשעה שירים לשמואל" (2007, פלונית) ו"לווייתני האפר" (2010, קשב לשירה). השיר המופיע כאן פורסם לראשונה בכתב העת לשירה "שבו" עם עוד שניים משיריה: "קריאת שירה" ו"על החברות" (גיליון 22-23, עמ' 44-45). תחושת החרטה המתגלה בסוף השיר שלפנינו, עומדת גם בבסיס השיר "על החברות", הנפתח כך: "אם חבר קורא לך מבעד חלונך בשעת לילה מאוחרת / לעולם אל תשלחי אותו לדרכו". אלא שבשיר הנ"ל החברות מתגלה כמיטיבה והשיר נחתם בתחושה גדולה של אושר ואילו ב"שיר לנרקומנית", "גופה הגיהנומי" של הנרקומנית מאיים לכלות את החיים שמסביבו. "שיר לנרקומנית" יידפס בספר שיריה השלישי של גרוסמן, "רעד העיר", שעתיד לראות אור בקרוב בהוצאת קשב לשירה. רומאן ביכורים פרי עטה, "היכן שאינם", יראה אור השנה בהוצאת "ידיעות ספרים". גרוסמן מלמדת כתיבה יצירתית בבית הספר לצילום ואמנות המדיה "מוסררה" בירושלים ועד לאחרונה ניהלה סדנה לקריאת שירה ביהוד.


נעם פרתום
בלתי ניתנת לעצירה כשאני אתך הרצפה שבירה ואני בלתי נתנת ל ע צ י ר ה סוסים מזנקים מהבלטות ומתמרים בדהרה ואני מסתלסלת אתם כעשן ומעלה גרה וקצף ים לבן נגר מפי ברגשה אדירה קצףימלבן מפי מדבר שירה. בלתי נתנת לעצירה. אתה עולה כמו עץ מהמדרכת, כל שרש הוא זרוע ישרה מופיע לפני עם או בלי צורה ואני מתפרצת מתוכי בצרחה מהירה ותוך רגע הופכת עם או בלי בחירה בלתי נתנת לעצירה. הימים רוקעים על פתח ביתי, נקישתם סדורה ואני יודעת כל הזמן מה אני אמורה ולא אמורה אך כשאתה אתי רק סדום ועמורה אש וגפרית בסחרור ממטרה אתה תופס במתני, אני חדורה כמו קערה אני נציב של מלח ואני בערה אני זעם שמים ועברה וצרה אני נקית-כפים וצחורה וברה אני מלאך החבלה והבשורה הו אני, צדיקה ארורה, בלתי נתנת לעצירה אני מתגבהת, מתגדלת - נחשול נהרה והאדמה נשרפת כמו פילם בחשיפה קצרה שמש בגבי ובפני שוקעת, מזהירה עבר ועתיד נפרסים באבחה בהירה: אני האם הפורה שאסון הרה אני לשון הרע ואני טהורה אני הגזרה ואני מכורה אני גן העדן שאין אליו חזרה בלתי נתנת לעצירה. נעם פרתום, ילידת 1986, גדלה בתל-אביב ומתגוררת בה כיום. השיר המופיע כאן פורסם לראשונה בחוברת מיוחדת של שירה צעירה, "זה נעים להרגיש שאתם קיימים", והופקה לקראת פסטיבל השירה במטולה, ב-7.6.2008. כמו כן מופיע השיר בפרויקט שירה ייחודי שפרתום כוננה, "פואטיוב", ועיקרו בקריאתה את שיריה בדרך ויזואלית-תיאטרלית ברשת האינטרנט באמצעות סרטוני הוידיאו של YouTube. בגירסתו זו השיר הועלה לרשת לראשונה ב-6.10.2010 ומאז זכה ביותר מ-12,000 צפיות. בשנה הקרובה עתידה פרתום להוציא לאור את ספר שיריה הראשון בהוצאת חרגול ועם עובד והוא ילווה במופע מיוחד.


דניאל עוז
נצנצים הקונפטי והפיטים ברק לחלוחית הפיות ובהק לבנונית העין הנצנצים בעור ההרמטי שאין כניסה תחתיו סנורי השמלות אבקניו הזהרוריים של אירוס שחר חרישי מחכים נרגשים להתפזר דניאל עוז, יליד 1978, גדל בקיבוץ חולדה ובערד ומתגורר כיום בתל-אביב. השיר המופיע כאן לקוח מספר שיריו הראשון, "חיי החול" (2010, כתר, עמ' 18), ומשהו בטמפו החרישי ועם זאת הנרגש יכול לאפיין את כלל שירי הספר, ביניהם גם את השיר שממנו לקוח שמו, "על כוכב", המכיל שורות משמעותיות אלו: "בהתחלה הוציאו לי לשון / בתור שטיח אדום... / הצטרכתי להתגלגל / על המשטח החלקלק בלי למעוד / אז השתנתה התפאורה. הנוף שם / תרצה להיות חלק ממנו / הרוח מפיחה חיים בחול, חיי הרוח / מפכים בחיי החול / מי שמגמגם יכול / למסור תורה חקוקה באבן / אמרו עליי קחו אותו ל / קחו אותו ל. זו היתה כל השפה" (עמ' 25). בימים אלה שוקד עוז על כתב יד חדש, "שיירי אהבה". הוא הנהיג בשעתו הרכב ג'ז מקורי ניסיוני, "המפתחות לצוללת", שהוציא לאור ב-2007 את האלבום "ברצינות רגע", בהשתתפות אלברט בגר ומאיה בז'רנו.


אמיר מנשהוף
אמצע הדרך קום פתח-לבך כי-בא אויב פתח-דלתותיך לרוח שלא-נושאת-דבר קום-גיל בין-שני פרציך הנושב והאורב קרא בלב אוהב כאן באמצע-הדרך קרא את-אמצע-הדרך ברוחחגיומית אמיר מנשהוף, יליד 1985, גדל בתל-אביב ומתגורר כיום בשכונת נחלאות בירושלים. ספר שיריו הראשון, "רעש רעש רעש רעש", רואה אור בימים אלה בהוצאת "פלונית". שיר "אמצע הדרך" המופיע כאן לקוח מספר שיריו הבא שבכתובים: "יש פה איזה אונס" (ציטוט משיר של יונתן רטוש). השיר פותח מחזור בן חמישה שירים שלכולם אותו שם, "אמצע הדרך". מנשהוף עורך ומוציא לאור את גיליון השירה "נפץ", המופץ חינם זה כשבע שנים, וכמו כן עורך עם איתי עקירב את ערבי "אומרים שירה" בבית הקפה "תמול שלשום" בירושלים.


רועי צ'יקי ארד
האגם הגדול שוחה לבד בתוך האגם הגדול שוחה על בטני באגם הגדול שוחה על גבי באגם הגדול על צדי שוחה באגם הגדול מדוע איש לא מצטרף אלי באגם הגדול? אין גדר סביב האגם הגדול משתכשך בתוך אגם הגדול צולל בתוך אגם הגדול הדרך לדפוק את השיטה: האגם הגדול הצטרפי אלי אל האגם הגדול הצטרף אלי אל האגם הגדול מדוע אני לבד באגם הגדול? דבר לא מונע מכם לבוא אל האגם הגדול למשל אתה הקורא, אל נא תאמר ?אני רק הקורא', הפשל המכנס, השלך החזייה, בוא עכשיו אל האגם הגדול! שחה עמוק בתוך האגם הגדול! שחה מהר בתוך האגם הגדול! שחה על גחונך בהאגם הגדול! שחה על העורף בהאגם הגדול! בוא עכשיו לכאן. פעם היו כאן רבים באגם הגדול אני היחיד שטבל באגם הגדול אפשר לטבוע באגם הגדול (אבל) אפשר למות מצחצוח יתר במרידול אז בואו בואו בואו אל האגם הגדול נצוף נצוף נצוף באגם הגדול אין כאן מים, רק קול נתחכך בתוך האגם הגדול בשרכם יוטח בבשרי באגם הגדול בוא עכשיו לכאן. מדוע אני לבד בתוך האגם הגדול מדוע אני לבד בתוך האגם הגדול כי אני לבד בתוך האגם הגדול כן, אני לבד באגם הגדול. אני לבד לבד לבד באגם הגדול לפעמים עם עוד כמה חברים מדוע אינכם מבינים שהכי סבבי באגם הגדול שהכי חינמי באגם הגדול שזה המקום היחיד בעיירה בלי גדרות, האגם הגדול ולא איזה אשד הפכפך, האגם הגדול והוא לא ממש גדול, האגם הגדול אפשר לשים אותו בבגאז' של פג'ו, בתא מטבעות מעור שסק בפנקסון סגול האגם הגדול האגם הגדול האגם הגדול הצטרפו אלי עכשיו לאגם הגדול יש מקום לכולם באגם הגדול יש מקום לכולן באגם הגדול יש מקום לקולר באגם הגדול האגם הגד גד גד גדול האגם הגדול דול דול דול דול בואו אל האגם הגדול בואו אל האגם הגדול למה אתם נכנסים אל תוך האגם הגדול רק כשאני יוצא מהמים להתייבש?

אכזיב, 8.8.2009 רועי צ'יקי ארד, יליד 1977, גדל בבאר שבע ומתגורר כיום בתל-אביב. פירסם עד כה שלושה ספרי שירה: "הכושי" (2000, שדוריאן); "שירים וציורים 2000-2003" (2004, שדוריאן) ו"רובים וכרטיסי אשראי" (2009, פלונית). כמו כן פירסם שני ספרים בפרוזה, את הרומאן "אירובי" (2003, שדוריאן) ואת קובץ הסיפורים "החלום הישראלי" (2010, חרגול ועם עובד). הוא מעורכי כתב העת לשירה, ספרות ורעיונות "מעיין", שהשיר המופיע כאן לקוח מן הגיליון השישי שלו (סתיו-חורף 2010-2011, עמ' 118-119, ללא ניקוד). ארד הוא אחד ממייסדי ומנהיגי קבוצת השירה המחאתית-חברתית, "גרילה תרבות", ביחד עם מתי שמואלוף.


יונתן ברג
נתיב מאיר* כשהייתי מנח קשה בפתח בית המדרש, ונכסס בי חלקי השוקק. ורבבות שאלות פרחו בי כעונה עצובה. מכה בבטון האפר, נחבט בסורגי למוד, הייתי זורה לרוח שאלות צפור מלבן עצמי בתעניות חל, במסכים עמוסי בהק עור, גולה בתורות חשכה, בבתי מרזח של סחופי רוח.

והייתי מדמה עצמי לחרס נשבר, לתל עזוב בריות, לחיה המקוננת לירחי המדבר. מתנפץ לתוך חומות משפחתי, והם בצורות, אבי חנוט במולדתו האבודה, שפת קרח כבדה: דגל ומגל. אמי רצופת דבורי גאלה, עונדת תכשיטי חנוך לשלושים עם, ארץ, תורה, הכלל לפני הבן.

והייתי לוחש את הלך לך, בותק חבלי מצוות, משלח, מפרשי קשים מפגין יחיד של שלכת ונדודים.

*נתיב מאיר הוא ישיבה של הזרם הדתי לאומי. יונתן ברג, יליד 1981, גדל בהתנחלות פסגות שבחבל בנימין ומתגורר כיום בתל-אביב. השיר המופיע כאן לקוח מתוך גיליון "הקול החדש" של כתב העת לשירה "הליקון" (סתיו 2010, 91, עמ' 17). בשנה הקרובה עתידה לראות אסופת שירים ראשונה שלו, "פה הנדודים". ברג שימש מנחה אירועי שירה באוהל קבוצת השירה הירושלמית "משיב הרוח" ובקרוב ינחה סדרת מפגשי שיחה עם משוררים בבית הליקון בתל-אביב.


גילי חיימוביץ'
הסט המושלם האהבה שלנו יותר מדי מתאימה לרהוט. והיא נשמעת באיכות סראונד על רקע ג'ז מהגוני. האהבה שלנו לא קורעת, היא תופרת, וגם בזה יש מנעיצות המחט בבשר החי. מדמה אותן לצביטות שמוכיחות שזה לא חלום. חבל שאני לא יכולה להקיץ מאהבתנו.

האהבה שלנו יותר מדי מתאימה לצלחות שקנתה לנו אשתו השלישית של אביך. אבל היא לא טעימה עם מה שמתבשל על הכירים.

האהבה הזאת מתאימה לאגדה שבסופה הייתי הכלה הכי יפה אבל אני נמוכה, כבדה ונשכנית מדי. גילי חיימוביץ', ילידת 1974, גדלה בירושלים, ראשון לציון ותל-אביב, ומתגוררת כיום בטורונטו, קנדה. פירסמה עד כה ארבעה ספרי שירה, שלושה בעברית ואחד באנגלית: "דבק מגע" (2001, גוונים); "משתקפת כמו אושר" (2002, גוונים); "אש כוחותי" (2007, אבן חושן) ו-"Ice Flow Press" (2007, Living on a Blank Page). השיר המופיע כאן פורסם לראשונה בגיליון 5-6 של כתב העת "מאזניים" (2008, עמ' 5), והוא לקוח מספר שיריה החדש של חיימוביץ', "עונת המוך", הרואה אור ממש בימים אלה בהוצאת "פרדס" (עמ' 24). קודם לו בספר השיר "אוהבים מושלם", שיכול ללמד על כתיבת השירה הייחודית של חיימוביץ', החותרת בראש וראשונה תחת עולם הבורגנות הנינוח, שרבים ממשוררי הדור הקודם לנו נהו אחריו: "הוכחנו להם / שאנחנו, הפגומים, הלא באמת נחשקים / אוהבים מושלם. / ואז, כשכולם האמינו, / חשפנו ריבים נוראיים, יורקים שנאה / כדי שייראה אמין. / אחר כך, / פרשנו מלהיחשף מול מי שהוא לא אנחנו, / אתה יצאת לדגדג רקותיי / ואני ירדתי למולל אשכיך / שם הגדרות לא תתפוסנה אותנו" (עמ' 23).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו