בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש שאלות להלל נוסק: אות הצטיינות

השמועות על מותו של הספר היו מוקדמות. ממחקר חדש עולה כי לא רק שהישראלים לא הפסיקו לקרוא ספרים בעידן הדיגיטלי, הם עושים זאת בתדירות גבוהה יותר מבעבר ומאשר ברוב העולם

תגובות

"הווידאו הרג את כוכב הרדיו", זעק להיט פופ לפני כ-30 שנה והביע את החרדה המודרנית מפני השתלטות החדש על פני המסורתי. במאה ה-19, כשחוקקו באנגליה את חוק ייסוד הספריות הציבוריות, התעוררה פאניקה דומה בקרב האינטלקטואלים שדאגו מכך שנגישות הספרים להמון תשחית אותו. היום, כשהווידאו כבר מזמן הוחלף בדי-וי-די ובמחשב וחומר הקריאה העיקרי של רבים הוא אס-אם-אסים, אנחנו מוטרדים מן האפשרות שהספרים ייעלמו כליל מן העולם. בגיליון החדש של כתב העת "פנים" (הוצאת הסתדרות המורים בישראל) יצאו הפרופ' הלל נוסק, מרצה בבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למנהל, והפרופ' חנה אדוני, משנה לדיקן בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, לבדוק אם יש סיבות לדאגה. התוצאות של מחקרם על הרגלי הקריאה של הקוראים הישראלים מפתיעות.

המחשבה הרווחת היא שככל שרואים יותר טלוויזיה וגולשים יותר באינטרנט, קוראים פחות ספרים. זה נכון?

הלל נוסק: "למרבה ההפתעה, זה בדיוק ההפך. כבר בסוף שנות ה-90 החל להסתמן במחקרינו שהמשתמשים הכבדים במחשב ובאינטרנט, שגם צופים הרבה בטלוויזיה, קוראים יותר ספרים. נראה לנו שיש קשר בין האוריינות המסורתית לאוריינות הדיגיטלית, באופן שמעודד גם קריאה בספרים, ובנוסף, הגלישה מעוררת סקרנות ומאפשרת חיפוש ואיתור של ספרים. הממצאים שלנו מלמדים גם שהקריאה בספרים מספקת צרכים מסוימים שאמצעי תקשורת אחרים לא מספקים באותה מידה, או בכלל. היא מלמדת, מסייעת לקוראים להכיר את עצמם ואת החיים ומאפשרת לו לברוח מהמציאות. היא מעניקה חוויה אסתטית ומספקת מקור טוב לשיחה עם בני משפחה וחברים ובכך מקדמת את תחושת השייכות וחיזוק הזהות של הפרט ביחס לקבוצה התרבותית שהוא שייך אליה. המסקנה העיקרית של מחקרנו היא שהקריאה שורדת בעידן המדיה הדיגיטלית, למרות התחזיות שצפו את היעלמותה".

מה מצב הקריאה בארץ בהשוואה למקומות אחרים בעולם?

"ההשוואה למדינות אחרות מלמדת שישראל נמצאת במקום גבוה מאוד מבחינת אחוז הקוראים שלה. על פי ממצאי המחקר האחרון שנערך במארס השנה, האחוז עלה ל-90% מהאוכלוסיה (היהודית הבוגרת). רק מדינות סקנדינביה משתוות לישראל. אחוז הקוראים במדינות אחרות נמוך יותר, ובחלק מהן, בארצות הברית, למשל, שיעורם נמוך בהרבה".

איך אתה מסביר את אחוז הקוראים הגבוה?

"בחברה היהודית יש מסורת רבת שנים של אוריינות. הערך של התפילה, הלימוד והעיון בכתבי הקודש - שבסיסם היה לימוד קריאה בעברית מגיל צעיר בכל שכבות העם - יצרו חברה אוריינית, שכללה בהמשך גם את הנשים. האוריינות המסורתית שהביאו עולי התפוצות, והמשך טיפוחה בארץ ובמדינת ישראל, היא אחד ההסברים להתמדה בהרגלי הקריאה בעברית ולתדירות הגבוהה של הקריאה בישראל בהשוואה למדינות אחרות. בנוסף, יש בארץ עלייה מתמדת בהשכלה, ובשנות ה-90, העלייה הגדולה מחבר העמים העלתה עוד את אחוז הקוראים".

מה בנוגע לתדירות הקריאה?

"בראש וראשונה חשובה רמת ההשכלה. ככל שהיא גבוהה יותר, כך עולה תדירות הקריאה. משתנה נוסף הוא מצב הקריאה של ההורים. בקבוצת הקוראים הפעילים - אלה שקוראים לפחות ספר אחד בחודש - נמצאו יותר מרואיינים שדיווחו על כך ששני הוריהם קוראים ספרים, בהשוואה לאלה שדיווחו על הורה אחד בלבד, או על כך שאף אחד מההורים לא קרא ספרים. גם לגיל יש השפעה: בקבוצת הגיל שנמצאת בשלב של הקמת המשפחה וביסוס הקריירה קוראים פחות בהשוואה לקבוצות הגיל הצעירות, או הבוגרות יותר".

מי קורא יותר, גברים או נשים?

"באופן כללי נשים קוראות יותר. הממצא הזה חוזר לאורך השנים. גם כאשר ניתחנו את תדירות הקריאה לפי המגדר בתוך קבוצות השכלה, מצאנו שבקרב בעלי ההשכלה הגבוהה והבינונית נשים קוראות יותר מגברים, ואילו בקרב בעלי השכלה נמוכה תדירות הקריאה של גברים ונשים שווה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו