בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת השבוע | שבעה חומשי תורה

פרשת "בהעלותך"

תגובות

באמצע פרשת השבוע שלנו יש צמד פסוקים המוקף משני צדדיו באותיות נו"ן הפוכות: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה, קומה ה' ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך. ובנחה יאמר, שובה ה' רבבות אלפי ישראל" (במדבר יא, לה-לו). לסימון א-אלפביתי שכזה יש השפעה על הקורא. הקורא אינו מזהה את האות נו"ן ההפוכה, ובהגיעו אליה הוא נעצר ותוהה. אותיות קטנות וגדולות כבר ראינו, אך אותיות הפוכות לא פגשנו ולא נפגוש (עד מזמור קז בתהילים).

הסימון החריג נועד לציין את חריגותם של שני הפסוקים הללו. המסורת לכך עתיקה מאוד, ומקורה כנראה במסורת היוונית שלפיה כתיבת "אנטי-סיגמא", אות "סיגמא" מהופכת, נועדה לסמן משפט שאינו במקומו, כמין סוגריים פרימיטיביות. אך כבר בדורות התנאים התגלעה מחלוקת על משמעותן המדויקת של נו"נין אלו. "תנו רבנן: ?ויהי בנסוע הארון ויאמר משה', פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה".

דעה זו היא דעתו של ר' שמעון בן גמליאל, שאמר בהמשך: "עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה, ולמה כתבה כאן? להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה". ר' שמעון בן גמליאל מפרש את הפסוק שלפני "ויהי בנסוע" כפורענות, וטוען שפרשת "ויהי בנסוע" הובאה לכאן כדי להפריד בין הפסוק שלפניה לבין הפסוק שאחריה: "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה'", שהוא פתיחה לפרשת פורענות מפורשת. יתרה מזו, טוען ר' שמעון בן גמליאל, העברת הפסוקים היא זמנית בלבד. יום יבוא והפסוקים ישובו למקומם הטבעי, בפרשת הדגלים של פרשת במדבר. ר' שמעון בן גמליאל אינו מסביר מדוע דווקא שורות אלו נעקרו והוכנסו כאן, על ידי מי, ומה יגרום לטקסט לשוב למצבו הראשון, המתוקן. תירוצו של רשב"ג מתמודד עם העיוות ומייחל לשובה של הפרשה אל מקומה הראשון.

מולו עומד רבי, הוא רבי יהודה הנשיא עורך המשנה. "רבי אומר, לא מן השם הוא זה (=אין זו הסיבה), אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו" (בבלי שבת קטו:). לפי רבי, פסוקי "ויהי בנסוע הארון" הם יחידה סגורה הנחשבת לספר בפני עצמה, ומטרתן של הנו"נין ההפוכות לסמן את גבולות הספר. דעתו שוכללה בגמרא עוד יותר. "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, ?חצבה עמודיה שבעה', אלו שבעה ספרי תורה". אם "ויהי" הוא אכן ספר לעצמו, ממילא מסמנות הנו"נין ההפוכות גם את החטיבה שמתחילת ספר במדבר ועד אליו כספר לעצמו, ואת החטיבה שמ"ויהי העם כמתאוננים" ועד לסופו של החומש כספר בפני עצמו. אם אצל רשב"ג היו הנו"נין סימן לרפיפותו של הטקסט, בעיני רבי הן משסעות את החומש הרביעי מחמשת חומשי התורה עד שהוא הופך שלושה חלקים, והנה שבעה "חומשים" יציבים לפנינו. 85 האותיות המרכיבות את "ספר ויהי", היו להגדרתו המינימלית של "ספר".

על פי דוגמתו נפסק כי יש להציל ספר תורה מן הדליקה כל עוד ניתן ללקט בו 85 אותיות שלמות. רשב"ג מציג עמדה טקסטואלית ביקורתית, פילולוגית, המתארת את הקושי בטקסט ומציגה תקווה לתיקונו. רבי אומר אמירה אחרת, על הגדרת גבולותיו של הטקסט, על היצירה הקרויה "ספר", ולכן גם על הקשר העדין שבין האדם למלה הכתובה.

"ספר ויהי" נחלק לשני חלקים סימטריים וגיבורו הראשי הוא הארון. חלקו הראשון מתאר את המתרחש בשעה שהארון נוסע, וחלקו האחר מתאר את המתרחש בשעה שהוא נח. ה"ויהי בנסע" וה"ובנחה" הם שני זמני ההתרחשות הקוטביים בספר והם מצטרפים לתיאור מלא של מסע. מסע זה אינו עובר מנקודה מסוימת אל נקודה אחרת, אלא כל כולו תנועה מקוטעת, עתים "בנסע" ועתים "ובנחה".

גיבורו של הספר הוא הארון, והארון מצויד בכרוז - משה. כל אחד משני מצבי התנועה מלווה בטקסט הנאמר על ידי משה. התנועה מלווה במשפט: "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". ראשיתה של הקריאה היא בקשה אל הקב"ה "קומה", והמשכה הסבר כפול למה שיתרחש עם קימתו: אויביו יפוצו ומשנאיו ינוסו. המנוחה מלווה במשפט: "שובה ה' רבבות אלפי ישראל". מול ה"קומה" של חלקו הראשון מוצב ה"שובה", וכך מוקבלת תנועתו ומנוחתו הפיסיות של הארון לתנועותיו המיוחלות של הקב"ה. לא רק הארון ומשה מצויים בספר; מאחוריהם עומד רוב דומם - "רבבות אלפי ישראל" - המתגלים רק בקריאה אל הקב"ה לשוב. שני חלקי הספר מחלקים את אוכלוסיית העולם לשניים. אויביו ומשנאיו של הקב"ה הנסים מפניו כאשר הוא קם, מן העבר האחד, ועמו, שאצלו הוא מוזמן לשבת ולנוח, מן העבר האחר.

הקב"ה עצמו אינו מתגלה ב"ספר ויהי" אלא דרך התפילה. אין בספר עלילת דברים ולא הוראות. הספר מתאר את ההליכה בדרך כהווה ממושך. ממילא מתברר שתפקידו של הספר אינו ללמד על העבר וגם לא להורות לעתיד, אלא לתאר את ההווה בלבד. ספר התורה המינימלי עוסק בתנועה ומתאר את תפילותיו של משה להתאמת תנועותיו של הקב"ה אל אלו של הארון. זה ספר שאדם נושא אתו כדי שיזכיר לו מהי דרך; ספר שאדם יכול לנוע בעזרתו.

"ספר ויהי" מסמן את הקו המינימלי שלפיו יוגדר "ספר", ובכך הוא הופך להפשטה של ספר, אידיאה של ספר, ספר כמו שספר אמור להיות. אידיאת ספר זו מציירת תמונה אחרת של מערכת היחסים שבין "ספר ויהי" לספר התורה כולו. "ספר ויהי" מתאר את תנועתו של הספר השלם המונח בתוך הארון ואת התפילה לתנועה המתאימה של הסופר. זה ספר שבתוכו נמצא הספר בה"א הידיעה, ספר המתאר את מסעו של הספר. "ספר ויהי" אינו חבוי בתוך ספר במדבר; ספר התורה כולו על חמשת חומשיו חבוי בתוך "ספר ויהי". אולי משום כך, כאשר נישא ספר התורה בחזרה אל ארון הקודש אחרי שקוראים בו בתפילת שחרית של שבת, הפסוק המושר ברקע הוא "ויהי בנסוע הארון".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו